במשך שנים משרד הבטחון שילם גמלת פנסיה לאישה גרושה שלא כדין וכעת כשהגרוש, טייס הקרב נפטר, משרד הביטחון סירב להמשיך לשלם. באחרונה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, הדס עובדיה, הורתה לממונה על תשלום הגמלאות בצה"ל, להמשיך ולשלם את הכסף מאחר והגרושה אינה צריכה להרע את מצבה בשל מחדלו של הממונה. השופט הורתה למשרד הביטחון גם לשלם לגרושה עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.
המדובר באישה מבוגרת ולא בריאה, המתקרבת לגיל 85 ולוקה בעיוורון, שהיתה נשואה עד שנת 1984 לטייס קרב, או אז הם התגרשו ובשנת 2020 הוא נפטר. במסגרת הסכם הגירושין שנכרת בין בני הזוג לשעבר, נקבע כי הבעל ישלם למערערת את מלוא תשלומי הגמלה להם זכאי הבעל והמשתלמים מידי חודש מאת משרד הביטחון להסכם הגירושין. עוד נקבע בהסכם שבמקרה של פטירת הבעל, האישה תמשיך לקבל את תשלומי הגמלה, וככל שלא תהיה אפשרות לעשות כן, לא יחול החיוב לסכומים אלה או אחרים על עזבונו של הבעל או יורשיו.
ממועד חתימת הסכם הגירושין ועד לפטירת הטייס במשך 36 שנים מדי חודש בחודשו העביר משרד הביטחון מלוא תשלומי הגמלה ישירות לחשבון הבנק של הגרושה ולאחר פטירת המנוח פנתה לממונה על תשלום הגמלאות בצה"ל בבקשה לקבלת קצבת שארים, אולם בקשתה נדחתה מאחר ודרישתה אינה עומדת בדרישות החוק שדורש פסק דין של בית משפט ולא מספיק הסכם גירושין על מנת שיועברו התשלומים. על ההחלטה הזאת הגישה הגרושה לא ויתרה וערערה על ההחלטה לוועדת הערעור והועדה קבעה כי הצבא שילם למערערת גמלה שלא כדין במשך 36 שנים הן מבחינת עצם ביצוע התשלום והן מבחינת גובה התשלום, ואין באפשרות המדינה להמשיך לפעול בניגוד לדין.
מחדל בתום לב
הגרושה לא ויתר והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב והשופטת עובדיה קיבלה את הערעור וציינה בהחלטתה כי נכונה אמנם קביעת ועדת הערעור, כי במצב הדברים הנוכחי אין המערערת זכאית לקצבה, מאחר וזכאות בן הזוג לשעבר לקצבת שארים במקרה של מות בן הזוג החוסך תלויה ברישום פסק הדין, אולם היא מעריכה כי אם הממונה על תשלום הגמלאות בצה"ל, היה דורש מהם את פסק הדין כדרישת החוק הם היו דואגים לכך.
"אלמלא פעל הממונה בטעות כפי שפעל", כתבה השופטת בהחלטתה, "באופן אקטיבי בהעברת הגמלה, לפני ואחרי חקיקת החוק, ובמחדלו ביידוע המערערת על הסיכון שלא לומר הסכנה הניצבת בפניה, היו בני הזוג לשעבר נערכים להבטחת זכויות המערערת לעת זקנתה ביום סגריר שלא איחר להגיע, במציאת פתרונות מתאימים, כעולה מכוונתם בהסכם הגירושין שהמערערת תקבל את קצבת השארים ככל הניתן".
עוד הוסיפה השופטת: "בנסיבות המיוחדות ביותר של העניין היא כי לאור המאטריה בה עסקינן, הסתמכות המערערת על פועלו ועל מחדלו של הממונה בתום לב, שינוי מצבה של המערערת לרעה על יסוד ההסתמכות, החלת "הפתרון השונה והמיוחד" תוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי ועקרון חוקיות המנהל לבין עניינה של המערערת, והשימוש בעקרון הבטלות היחסית למציאת פתרון ייחודי למערערת הוא בתשלום קצבת שארים למערערת; זאת כאילו נרשם פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני העומד בדרישות חוק הגמלאות".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת הדס עובדיה
