פסק דין תקדימי, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, קובע כי אישה זכאית לתשלום הבטחת מזונות רטרואקטיבי מהמוסד לביטוח לאומי, על אף קיומו של תיק הוצאה לפועל פתוח כנגד החייב. המדובר בפסק דין עקרוני וחשוב שצפוי לסייע לכלל ציבור מקבלי הבטחת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
המדובר באישה, אם לילדה, אשר התגרשה מבעלה. במסגרת הליך הגירושין ניתן פסק דין למזונות קטינה מאת בית המשפט לענייני משפחה ע"ס 1,600 שקלים, אותם ניסתה האישה לגבות ישירות מהגרוש ופתחה כנגדו תיק הוצאה לפועל, אך הדבר לא צלח בידה.
בדצמבר 2020 היא הגישה בקשה להבטחת מזונות לפי חוק המזונות למוסד לביטוח לאומי, וחודש מאוחר יותר סגרה את תיק ההוצאה לפועל כנגד הגרוש לאחר שכאמור לא הצליחה לגבות דבר. המוסד לביטוח לאומי נאות לשלם למערערת הבטחת מזונות החל מחודש ינואר 2021, מועד סגירת תיק ההוצאה לפועל, אולם דחה את תביעתה לתשלום רטרואקטיבי בטענה כי הוראות הסעיפים לחוק המזונות מונעות תשלום במקרה בו קיים תיק הוצאה לפועל פתוח.
"חסם לזכאות למפרע"
פסק הדין קבע כי נשים המבקשות לגבות את כספי המזונות המגיעים להן באמצעות הוצאה לפועל ואינן מצליחות, לא יצטרכו לסגור את תיק ההוצאה לפועל בטרם יפנו להבטחת מזונות מביטוח לאומי, מה שעלול לגבות מהן זמן יקר. על פי פסק הדין, כל עוד לא הצליחו לגבות דבר, הן יוכלו לקבל את קצבת המזונות מביטוח לאומי רטרואקטיבית כמו כל קצבה אחרת.
"המערערת", נכתב בפסק הדין, "סגרה את תיק ההוצאה לפועל, הפסיקה את הליכי הביצוע והגישה למוסד בקשה לתשלום מזונות. לטעמנו, וכמפורט לעיל, בכך הוסר חסם הכניסה של המערערת להגשת בקשה למזונות על פי חוק המזונות ומשלב זה על המוסד לבחון את זכאותה לתשלום, הן לעתיד והן למפרע, כפי שהיה נבחן כל זוכה אחר. הליכי ביצוע שננקטו בעבר אינם מהווים חסם לזכאות למפרע, אלא עשויים להיות רלוונטיים ככל ששולמו מכוחם תשלומים למערערת. לפיכך הערעור מתקבל ואנו מורים למוסד לבחון את זכאותה של המערערת לתשלום מזונות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק…".
