הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה ורדה וירט-לבנה, השופטת סיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק קיבלו את ערעורה של מלצרית וקבעו כי הוטרדה מינית במסגרת עבודתה כמלצרית בלובי המלון וקבעו כי השף שהטריד אותה מינית והיא לא היתה כפופה לו יחויב בסך 40 אלף שקלים והמעסיקה בסך 12 אלף שקלים (סכום המקסימום בחוק) בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. בנוסף המשיבים חויבו בהוצאות בסך 25 אלף שקלים.
העובדת הועסקה כחודש במלון באילת כמלצרית לובי (עבודה מועדפת לאחר השחרור מהצבא), ואז, במהלך מסיבת עובדים שנערכה בחוף הים אדם שעבד במלון כשף טורנה משך אותה לאזור מבודד בחוף הים וניסה לנשקה. העובדת סירבה.
לאחר מכן, ניסה שוב לנשקה ושוב סירבה.
לאחר שני אירועי הטרדה אלה פנתה לחברתה וביקשה לעזוב את המסיבה. מנהל חדר האוכל במלון הציע לשתיים הסעה במכוניתו. כשהגיעו למכונית, הגיח לפתע השף, נכנס למושב האחורי תוך שהוא נצמד אל העובדת. במהלך הנסיעה הוסיף להיצמד לעובדת ולגעת בה, כולל באזור הירך הפנימי.
למחרת סיפרה העובדת לחברתה על אירועי ההטרדה, ובהמשך שיתפה גם את הוריה.
לאחר ימים ספורים, פנתה אמה של העובדת לממונה על הטרדה מינית במלון ודיווחה על שאירע לביתה.
בעקבות זאת, זומנה העובדת לשיחה עם הממונה, במהלכה הועלתה האפשרות שהעובדת תעבור לתפקיד אחר במלון. בסמוך להגשת התלונה והשיחה עם הממונה חזר השף לעבוד במלון, בתפקידו הקודם.
העובדת לא עודכנה על חזרתו לתפקידו ואילו היא הועברה במקביל לעבוד במרכזיה של המלון.
"יחסי השפעה"
לאורך כל תקופת עבודתה העובדת לא עודכנה בדבר הליך בירור תלונתה ואף הובהר לה כי אין זה מעניינה.
בנוסף, לא ניתן לה סיכום החלטת מנכ"ל המלון בדבר התלונה. לקראת סיום עבודתה אף נמנע ממנה מענק המגיע לעובדים בתום ששה חודשי עבודה רצופים בטענה כי המעבר למרכזיה קטע את רצף זמן העבודה הנדרש לקבלת המענק.
הנשיאה וירט ליבנה טובעת בפסק הדין מונח חדש המתאר יחסי כוחות הנוגעים להטרדה מינית. לראשונה הוגדרו מקרי הביניים במונח: "יחסי השפעה" – יחסים בהם קיים פער כוחות בין שני עובדים, אשר אינו נובע מכפיפות המוגדרת כיחסי מרות במובן שנקבע בפסיקה.
בפסק הדין הוגדר כי: "יחסי השפעה במקום העבודה מצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה).
כוח השפעה זה יכול להיווצר במצבים שונים, שאינם כרוכים בכפיפות המיוחסת לבעל מרות.
יחסי השפעה יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית".
יחסי השפעה יכולים להתבטא בפער בניסיון המקצועי של עובד ומידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה לעומת עובד אחר. כמו כן, יכולה מהות התפקיד לכונן כוח השפעה של עובד אחד על אחר, כמו גם הוותק של עובד במקום העבודה הספציפי וטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו במקום.
בהתאם להגדרה זו, קבעה הנשיאה וירט-לבנה, שכתבה את פסק הדין כי בבחינת קיומה של הטרדה מינית לפי סעיפים 3(א)(3)-(4) לחוק למניעת הטרדה מינית "כאשר מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, יש לקבוע כי רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה. ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהא נמוך יותר".
הנשיאה וירט-ליבנה תיארה את הרציונל, והרקע להכרה בקיומם של אותם מקרי ביניים הדורשים התייחסות מיוחדת, והתחשבות במישור הראייתי שעד עתה לא נבחנו כך.
להגדיר גבולות ברורים
"מקום העבודה", כתבה השופטת וירט-לבנה, "הוא זירה משמעותית מאד בחייו של אדם. במובן הפיזי, מדובר במקום בו שוהה העובדת מדי יום שעות רבות, במובן הריגשי מדובר במרחב בו יכול עובד לבטא ולפתח את עצמו, להציב לעצמו מטרות ולהגיע להישגים. העובדת, תלויה כלכלית במקום העבודה, ולכן גם מערכות היחסים במקום העבודה בעלות חשיבות רבה לחייה. מערכות יחסים אלו עשויות להצמיח קשרים משמעותיים מחוץ לעבודה, אך הן בעיקר משפיעות על שגרת יומו של האדם ומכאן שהן מורכבות ורגישות לאור חשיבותו של מקום העבודה בחיי אדם עובד".
"על יסודות אלו", נכתב עוד, "נשענים דיני העבודה, ובפרט הדין למניעת הטרדה מינית. זאת, באמצעות הגדרת גבולות ברורים לאותן מערכות יחסים מורכבות ולהתנהגות הזהירה והרגישה הנדרשת במסגרתן. ללא גבולות ברורים עשוי עובד לטעות לחשוב שכוחו כעובד הופך אותו לעדיף על עובד אחר, כאדם".
לצפייה ודירוג כבוד הנשיאה ורדה וירט-לבנה
