שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דורון יפת, קבע בתיק הכבאים, כי הם יוכלו לגדל זקנים, זאת למרות שקיים חשש כי עם זקן המסיכה לא תהיה אטומה כנדרש. השופט יפת ביטל את ההוראה שלא לגדל זקנים מאחר ועד היום לא הוצאה תקנה ייעודית ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו וממילא התקנה לא אושרה על ידי השר כקבוע בחוק הכבאות.
במסגרת ההליך בבית הדין, נתבררה השאלה, האם הכבאים המבצעיים מחויבים לגלח את זקנם ולגדל שיער פנים באזור המותר בלבד כמשמעו בהוראת בטיחות שפורסמה בפברואר 2021 על ידי קצין בטיחות והצלה ברשות הכבאות וההצלה, זאת על מנת לשמור על אטימות מוחלטת של המסכה.
הסוגיה העיקרית שהונחה בפני בית הדין היא סוגיה שחייבה בחינה מעמיקה, באספקלריה של עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וזכויות היסוד המקופלות בתוכה. מחד גיסא, זכויות היסוד של הכבאים ובעיקרן הזכות לכבוד, הזכות לאוטונומיה וזכות הכבאי לגופו בעצם גידול זקן ולצידן הזכות לפרטיות ולחופש העיסוק.
מאידך גיסא, הזכות לחיים והזכות לבריאות של אותם כבאים עצמם, של חבריהם ושל הגורמים אשר עליהם להציל; חובת המדינה, הן כשלוחת הציבור והן כמעסיקה, בשמירה על האינטרס הציבורי החשוב של הגנה על בריאות הציבור והחיים של עובדיה, ולצידן זכותה הקניינית של המדינה כמעסיקה הכוללת בחובה את הפררוגטיבה לנהל את מקום העבודה על הצד הבטוח והבטיחותי ביותר.
הזקן פוגע באטימות המסכה?
הכבאים גם טענו מצד אחד האם ההוראה מחייבת תקנת משנה חדשה, קרי תקנה בת פועל תחיקתי מכוח פקודת הבטיחות בעבודה ומנגד המדינה טענה כי הוראות הדין הקיים ובכלל זה התקשי"ר אינן מחייבות הוצאת תקנה או הוראה חדשה. כמו כן סוגיה נוספת בה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים היא לגבי תחולת התקינה והרגולציה הבינלאומית על עבודת הכבאים.
בית הדין ציין בפסק הדין כי עיון בחוות הדעת מטעם המומחים, התרשמות מעדויותיהם, הנחיות של מכוני התקינה והנחיות מהארץ ובעולם מביאה אותנו למסקנה ברורה, כי שיער פנים בממשק האטימה של המסיכה פוגע באטימות המסכה, תהא סוגה אשר תהא. אך למרות זאת בית הדין קבע כי יש לקבל את בקשת הכבאים במובן זה שהוראת הבטיחות מבוטלת, שכן זו הוצאה שלא על ידי הגורם המוסמך הוא נציב הכבאות וממילא טרם קיבלה את אישורו של השר לביטחון פנים.
עם זאת, בהתייחס למהות הטענות, מצאנו כי יש טעם רב בעמדת המדינה המבקשת לחייב את הכבאים המבצעיים לגלח את שיער הפנים בממשק האטימה של המסכה.
"ציפור נפשו של הכבאי"
"גידול זקן מהווה חלק מכבוד האדם לדמותו, המעוגנת בסעיף 1א לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", נכתב בהחלטה. "בין אם מדובר באדם מאמין ובין אם מדובר באדם המטפח את זקנו שנים ארוכות, וזאת לדידו של כב' השופט מצא אף מבלי שנערוך קלסיפיקציה האם ניתן לשייך זכות זו לחופש הביטוי, הזכות לשלמות הגוף או הזכות לפרטיות. דומה כי פגיעה בזקנו של הכבאי מהווה פגיעה ב'ציפור נפשו'; וכידוע, 'פגיעות הקשורות לציפור נפשו של האדם היו ונותרו ליבתה של הזכות (לכבוד- ד.י.)'".
"דומה", נכתב עוד, "כי בנסיבות העניין, נוכח מעמדן החוקתי של הזכויות והאינטרסים המתנגשים, יש להפעיל איזון אופקי ולא איזון אנכי, שכן כל אחת מהזכויות המוגנות עליה עמדנו לעיל בתורה, מחייבת לפעול בדרך הפוגעת בחברתה; שכן מוטלת על הרשות החובה לשמור, למצער, על כבודם של כבאיה המבצעיים ומניעת פגיעה בגופם ובאוטונומיה שלהם מזה, כמו גם לדאוג לבריאות כבאיה, חייהם ובטיחותם, מזה. בנוסף, יש להפעיל איזון בין כבודו של הכבאי המבצעי לבין הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק הנגזרת מזכות הקניין שלו וכן מחויבותו לדאוג לכך כי פעולת ההצעה תתבצע כדבעי. במילים אחרות, קיימים כאן חיובים סותרים אף ביחס לזכויותיו של הכבאי עצמו – זכויות שאינן מוחלטות אשר יש לאזן ביניהן והניתנות להגבלה".
דרושה תקנה
בסיכומו של דבר, נוכח העובדה כי הרשות לא פעלה בהתאם לאחד מהמסלולים שכן לא הוצאה תקנה ייעודית ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו וממילא לא אושרה על ידי השר, הרי שלכאורה ההוראה נעדרת תוקף ודינה להתבטל.
"נוכח העובדה שהפגם הוא כפול – ההוראה לא יצאה על ידי הנציב עצמו (אשר אמנם מינה את הוועדה והתרשמנו כי היה בקיא בתהליך לכל אורכו) וזו לא אושרה על ידי השר לביטחון פנים, בשים לב שאין מדובר בדבר חדש שבא לעולם, אלא בטיוב עבודת הכבאים ודאגה לשלומם וביטחונם לגבי מסכות שנמצאות בשימוש הרשות שנים ארוכות, כאשר הרשות לא הזדרזה לעשות כן בין השנים 2014-2019, סברנו כי בנסיבות העניין על המשיבה לפעול בדרך המלך, כמתחייב על פי דין", נכתב בפסק הדין.
_______________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט דורון יפת
________________________________________________________________
