שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, קיבל את תביעת עובדת עמיגור שפוטרה, וקבע כי יש להשיבה לעבודה עקב הליך פיטורים פגום שעברה. בית הדין גם קבע כי חברת עמיגור תשלם לתובעת 19 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד.
התובעת עבדה בחברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשמשת כזרוע הביצועית של הסוכנות בכל הקשור לבניה דיור וניהול פרוייקטים.
היא עבדה בחברה בתור סגנית מנהל סניף, ופוטרה לאור החלטה של ועדת משמעת שהתכנסה בעניינה. לטענת התובעת בתובענה זו, יש לבטל את הפיטורים אשר נעשו שלא כדין ולהשיבה לעבודה. לטענת התובעת, היא הייתה עובדת מוערכת מאוד, אשר הגיעה למעמד של סגנית מנהל סניף. בשנת 2014 סר חינה בעיני הנהלת החברה, ואז החלו לזמנה לבירורים ולהליכי שימוע מיותרים אשר הסתיימו בלא כלום.
האם התעמרה בעובדיה?
התובעת שהתה בחופשת מחלה ארוכה, וכאשר שבה התבקשה להגיע לבית המשפט במסגרת תביעת פינוי שהגישה החברה כנגד דייר. התובעת לא הגישה תצהיר באותו הליך, אך הגיעה עם מלוא החומר הנדרש. ב"כ הדייר ביקש להעיד את התובעת, השופט אישר זאת, והתובעת העידה. במסגרת עדותה השתמשה במסמך מתוך התיק שהביאה, והשופט הורה להגיש את המסמך כראיה, לבקשת ב"כ הדייר. לאור זאת, נטען כנגד התובעת כי היא חשפה בפני הצד השני מסמכים פנימיים, אותם הוציאה ממשרדי החברה ללא אישור.
נגד התובעת נפתח הליך המשמעתי, בו הוחלט לפטרה. לטענתה ההליך התנהל שלא כדין, אב בית הדין אף סבר כי התובעת הגיעה לדיון על דעת עצמה, דבר שאינו נכון. נציג ועד העובדים לא ידע כלל את פרטי המקרה, וניזון משמועות. למעשה, ההליך המשמעתי היה הליך פיקטיבי. מנהלה הישיר של התובעת במשך 10 שנים העיד על איכותה המקצועית ועל ההתנהלות הפסולה כנגדה.
התובעת טענה להתעמרות כלפיה, מונתה לפיכך בודקת חיצונית, אך זו לא הייתה אובייקטיבית, ולאחר בדיקה שנעשתה היא האשימה את התובעת בהתעמרות כלפי עובדים, ואף קבעה כנגדה כי אינה מתאימה לתפקידה. הליך זה היה מוזמן מראש, ולא מדובר במומחית חיצונית אובייקטיבית, אלא בעורכת דין שייצגה את החברה, כפי שהתברר מאוחר יותר.
בירורים ושימועים
לטענת חברת עמיגור, הליקויים שבעבודת התובעת החלו עוד בשנת 2014 ,ומאז נערכו לה בירורים ושימועים, והחברה החליטה שוב ושוב שלא לפטר את התובעת ונהגה באיפוק רב כלפיה. באשר למקרה נטען כי התובעת חשפה מסמכים פנימיים של החברה, אותם הוציאה ממשרדי הנתבעת ללא אישור ותוך הפרת הנוהל בנושא.
לשיטת החברה, הדבר מהווה עבירת משמעת חמורה. בעקבות כל אלה, התובעת זומנה לשימוע שהתקיים כדין. לאור החלטת ועדת השימוע, הנתבעת העמידה את התובעת בפני ועדת משמעת, שם הופיעה התובעת יחד עם בא כוחה, והגיבה לטענות כלפיה. החלטת ועדת המשמעת הייתה שעבודת התובעת תופסק, וכי ישולמו לה פיצויי פיטורים כדין.
הפיטורים מבוטלים
בסיכומו של דבר בית הדין קבע כי מהמקרה דנן עולה כי יש מקום להתערב בהחלטת ועדת המשמעת. לאחר בדיקת טענות התובעת, עולה כי יש לקבל את טענתה ולקבוע כי פיטוריה מבוטלים.
"עדות התובעת", נכתב בפסק הדין, "נמצאה מהימנה בעינינו. התובעת העידה עדות כנה ואמיתית, ומסרה בגילוי לב את כל הפרטים הנדרשים, ללא כחל ושרק. גם כשנשאלה שאלות שלא היו נוחות לה, עדיין השיבה עליהן כנדרש. אמנם, בית הדין העיר לתובעת במהלך הדיון על אופן מתן תשובותיה, אך הדבר נאמר לגבי אורך התשובות ולא לגבי התחמקות מלהשיב לשאלות. מנגד, התרשמנו כי עדי הנתבעת היו שבויים בהלך רוח מסוים, לפיו התובעת ביצעה פעולה אסורה, וזאת הגם שלא כולם ידעו את הפרטים הנכונים, וחמור יותר, חלקם הניחו הנחות עובדתיות שלא היו נכונות. כך פוטרה התובעת מעבודתה, וכך המשיכו נציגי הנתבעת לגונן על החלטת ועדת המשמעת".
עוד נכתב בהחלטה: "מדובר במעסיק ציבורי. כמו כן, הפגם שדבק בפיטורי התובעת הינו בדרגת חומרה גבוהה, והתנהלות המעסיק בנושא נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים. בנוסף, התובעת פוטרה לאחר שלמעשה טפלו עליה עלילה חסרת בסיס, אשר הכתימה אותה ופגעה קשות בשמה הטוב. לאור כל אלה, הסעד הראוי והצודק הינו השבת התובעת לעבודתה".
__________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף יוספי
____________________________________________________________
