עתירה לבג"צ הוגשה בשבוע שעבר בעקבות פסק הדין המועתק של שופט בית הדין האזורי לעבודה יוחנן כהן. בעתירה נטען כי בהליך הערעור בבית הדין הארצי לעבודה לא נבדקה בכלל שאלת ההעתקה ופסק הדין המועתק מסיכומי הנתבעת שימש את שופטי בית הדין הארצי כבסיס עליו נתנו את פסק דינם, המשכפל את פסק הדין המועתק והפגום. בעתירה מבוקש לבטל את פסק הדין המועתק ולהשיב את הדיון חזרה לבית דין אזורי לעבודה.
בעקבות פסק הדין המועתק שנתן שופט בית הדין יוחנן כהן, אשר את דבר התלונה עליו פרסמה לראשונה מערכת אוביטר, הוגשה בשבוע שעבר עתירה לבג"צ לביטול פסק הדין ולהשיב את הדיון חזרה בפני מותב חדש בבית דין אזורי לעבודה. בחודש אוקטובר, קבע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, החלטה יוצאת דופן בחומרתה נגד השופט כהן.
נקבע כי התלונה נגדו היתה מוצדקת ושהשופט נתן פסק דין שרובו ככולו מועתק. ההעתקה, בעיקר מסיכומי הנתבעת בתיק, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הגיעה להיקף של 90 אחוז מחלק "הדיון והכרעה", היתה מילולית, וכללה העתקת טעויות עובדתיות ומשפטיות מהותיות ותחביריות מביכות.
ביקורת חריפה של הנציב
ה"העתקה הגורפת", כדברי הנציב, היתה לא בדרך של ציטוט או הפניה, אלא עמודים על גבי עמודים שהועתקו הוצגו כאילו השופט כהן כתב אותם בעצמו וכאילו החליט בעצמו. באותה החלטה, ביקר הנציב את ההעתקה גם מסיכומי הנתבעת וגם מהחלטות ומפסקי דין אחרים ללא ציטוט או הפניה. לדברי הנציב "מדובר בדרך פסולה ובלתי ראויה לכתיבתו של פסק דין". הנציב שהם קבל על כך שאין הנמקה בפסק הדין, ושהשופט לא מילא חובתו לנמק ולהסביר את הכרעתו או להעמיד את הטענות במבחן הביקורת. הנציב כתב כי להעתקה זו מראית עין של משוא פנים ושל חוסר שיקול דעת עצמאי בבחינת החומר. הנציב הסכים שהעתקה כזאת פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט.
למרות שעל פסק הדין המועתק הוגש ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה, לא נבדקה על ידו שאלת ההעתקה. גם הראיות המוכיחות מעל לכל ספק כי מדובר במעשה העתקה גורף, לרבות טבלת השוואה מפורטת, לא נבדקו כלל בידי בית הדין הארצי שאמר בפשטות, ללא כל נימוק סביר, כי "אין הוא נדרש לכך". החלטת בית הדין הארצי מנוגדת למקובל בפסיקה בעולם במקרי העתקה שיפוטית דומה. בכל רחבי העולם תחילה נבדקת שאלת ההעתקה ומשנמצאת כזו בדרך כלל מבוטל פסק הדין ומוחזר התיק לדיון חדש. אף מן הפסיקה במשפט המשווה שהובאה בכתבי טענות המערער, התעלם לחלוטין בית הדין הארצי לעבודה ללא כל סיבה.
יותר מזאת, כך נטען בעתירה, בית הדין הארצי לא רק הכשיר את מעשה ההעתקה אלא גם הסתמך על פסק הדין המועתק מילולית מסיכומי הנתבעת, ואף ציטט ממנו. את ההעתקה כינה בית הדין הארצי החלטה "מנומקת כדבעי" ואף התייחס למסמך המועתק כאילו מדובר בהחלטה לגיטימית של בית דין אשר "קבע", "ציין", "נימק באופן מפורט", "הכריע", "בחן" וכו' וכאילו זו "לשונו" של בית הדין האזורי. והרי מדובר, כך נטען בעתירה, בהעתקה גורפת של סיכומי הנתבעת, כפי שקבע נציב תלונות הציבור על שופטים. בעתירה נטען כי מדובר בטעות משפטית מהותית. בית הדין הארצי לא רק הסתמך על ההעתקה, אלא בעצמו אף שכפל אותה, כפי שמומחש בעתירה עצמה.
חותמת גומי
בעתירה הובאה גם תלונת המשך שהוגשה כעת לנציב תלונות הציבור על שופטים, המראה בבירור כי השופט כהן נתן ונותן פסקי דין מועתקים מסיכומי צד ומפסקי דין קודמים, גם לפני הגשת פסק הדין המועתק, וגם לאחרונה, אחרי התלונה שהוגשה נגדו ואף אחרי החלטת נציב התלונות. על פי התלונה החדשה, שוב מועתקים פסקי הדין מילה במילה, שוב הם מועתקים ללא ציטוט או הפניה מפסקי דין אחרים ומסיכומים של אחד הצדדים, שוב מועתקות שגיאות תחביריות (שמראות על העתקה עיוורת) ושוב יש ניסיון חוזר ונשנה להסתיר את ההעתקה על ידי פראפרזות קלות. אחת התלונות החדשות נוגעת להעתקת סיכומי הנתבעת בתביעה נגד התאחדות הכדורגל.
בתוך כך נודע, כי ישנה התפתחות גם במקרה נציגת הציבור הגב' רחל מצרי-לבני, אשר חתמה על פסק הדין המועתק יממה בלבד לאחר שמונתה לתיק, ואשר גם נגדה הוגשה תלונה חמורה בפני הוועדה המייעצת לענייני נציגי ציבור. כפי שדווח על ידי מערכת אוביטר, התלונה נגדה היתה על שחתמה על פסק דין שהוגש לה בידי השופט מבלי שקראה את חומר הראיות, לא הייתה שותפה בכתיבת פסק הדין או בדיונים לקראת כתיבתו ורק חתמה כמו חותמת גומי על פסק הדין. כעת נראה כי גב' מצרי-לבני הושעתה מתפקידה כנציגת ציבור.
_______________________________________________________________
