שופטת בית משפט השלום באשקלון, סבין כהן, דחתה תביעת נזקי גוף, של עובדת מפעל מגבוני בד בדרום שלטענתה פעולה חוזרת ונשנית במפעל לייצור מגבוני בד, על ידי עובדי ייצור היא פעולה שעשייתה מקימה אחריות בנזיקין עקב רשלנות המפעל. למרות דחיית התביעה, השופטת כהן לא פסקה הוצאות מאחר ומצאה כי היתה רשלנות ברוטציה בין העובדים במפעל. בפסק הדין קבעה השופטת כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש בהליך אזרחי: "איני סבורה, כי העובדים עבדו בתנאים מחפירים כפי שניסתה התובעת להציג את הדברים ועל פניו, היתה התחשבות באותם עובדים שהתקשו בעבודתם".
עבודה מאומצת במשך 8 שנים
התובעת, בת 45 עבדה במפעל הנתבעת, העוסק בין היתר בייצור ואריזת מטליות בד, במשך 8 שנים, כשעיסוקה העיקרי היה אריזת מגבוני בד שיוצרו אצל הנתבעת ובין היתר, אף שימשה התובעת כנאמנת בטיחות במפעל. לטענת התובעת, באחד הימים עבדה כאורזת יחידה ונדרשה למאמץ גדול מהרגיל. העבודה באותו יום היתה אינטנסיבית מאוד ומאומצת והתובעת החלה לחוש בכאבים עזים בידיים, עד אשר לא הצליחה להרים דבר. בשלב מסויים, נחבשו כפות ידיה של התובעת והיא קיבלה סיוע, אך משלא הצליחה לעבוד, הפסיקה את עבודתה ולא שבה אליה, עד אשר נאלצה, עקב מצבה הבריאותי, לעזוב את מקום העבודה.
לטענת התובעת, באותה יום וגם בשאר ימי עבודתה, עבודתה התנהלה כך שהיה עליה לקפל קרטונים ולארוז בהם את מגבוני הבד שיצאו ממכונה. קצב יציאת המגבונים מהמכונה, אילץ את התובעת לעבוד במהירות וללא כל הפסקה, כאשר צווארה מקובע כשהוא כפוף ואין לה כל יכולת לזוז מהמקום, גם ללא יכולת לשנות תנוחה או להרים אותו מעט, כאשר בין היתר, תוך כדי האריזה, על התובעת לוודא, כי המגבונים הנארזים על ידה אינם פגומים.
נזק בלתי הפיך בכפות הידיים
לטענתה, כתוצאה מעבודתה, נגרם לה נזק בכפות הידיים, כאשר אובחנה אצלה תסמונת התעלה הקרפלית. כמו כן, נגרם נזק בצווארה של התובעת, לאחר שעבדה לאורך שנים עם צוואר כפוף, בתנוחה סטטית. התובעת עברה ניתוחים הן בכפות ידיה והן בצוואר ונותרה עם נכות לצמיתות כתוצאה מעבודתה אצל הנתבעת.
לטענת התובעת, הנתבעת הנהיגה שיטות עבודה שאינן בטוחות, כאשר לא ניתנו לעובדים הפסקות, קצב העבודה היה גבוה, כאשר בין העובדים היתה תחרות באשר להספק העבודה ואילו מי שלא עמד בקצב העבודה, ננזף. העובדים לא הודרכו כיצד לעבוד, לא ניתנו להם כסאות והנתבעת הפרה חובתה החוקית לשמור על בטיחותם ובריאותם של עובדיה.
מנגד, הנתבעת כפרה באחריותה לנזקים שנגרמו לתובעת וכפרה בנזקים עצמם. לטענת הנתבעת, הונהגו במקום העבודה שיטות עבודתה בטוחות. לעובדים ניתנו הפסקות במהלך יום העבודה, על מנת שיוכלו לנוח. כמו כן, העובדים התחלפו המקומות העבודה, על מנת לגוון את העבודה. עוד טענה הנתבעת להעדר קשר סיבתי בין נזקיה של התובעת ובין עבודתה, כאשר לטענתה, הנזק הגופני שנגרם לתובעת קשור למצבה הכללי של התובעת ואינו קשור בעבודה.
השופטת: "העובדים לא עבדו בתנאים מחפירים"
השופטת כהן שדחתה את התביעה, ציינה כי במקרה הזה, מדובר בעבודה שמטבעה היא פיזית מאומצת. "עבודתה של התובעת", כך לפי החלטת בית המשפט, "היתה עבודת אריזה של מגבונים, שהיו על פס ייצור ולכן הצריכה גם זריזות בעבודה, שכן אי עמידה בהספק האריזה, היה גורם להצטברות אריזות על הקו, באופן שבו עלולות היו להיערם אריזות מגבונים, הממשיכות לצאת מהמכונה ללא הפסקה על המסוע, בכמות גבוהה יותר מזו שהעובד יכול לארוז".
לדברי השופטת, למרות שהנתבעת לא עמדה על כללי הרוטציה שנקבעו "איני סבורה, כי העובדים עבדו בתנאים מחפירים כפי שניסתה התובעת להציג את הדברים ועל פניו, היתה התחשבות באותם עובדים שהתקשו בעבודתם".
עוד צוין כי קיים קושי במסקנתו של המומחה מטעם התובעת כי הנזק נגרם לה בשל עבודתה. "המומחה", נכתב, "בחר להפנות את בית המשפט לתקנים ומאמרים, כאשר ביקש כי בית המשפט יסיק על פיהם את המסקנה אותה הסיק, ללא ניתוח של אותם חומרי עבודה שעמדו לפניו ובסופו של יום מסקנתו של המומחה אינה מסקנה הנוגעת לרשלנות, אלא מסקנה על דרך השלילה, כי לא ניתן להסיק באופן קטגורי העדר קשר בין מצבה הרפואי של התובעת ובין אופן העסקתה. נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא נטל של למעלה מ- 50%. קביעה של מומחה, כי לא ניתן לקבוע דבר מה, אינה הופכת את המסקנה ההפוכה למוכחת ולכל היותר, מקביעה זו יש להניח, כי כפות המאזניים מעויינות, מצב שאין די בו לשם הרמת הנטל הנדרש בהליך אזרחי".
_______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת סבין כהן
_______________________________________________________
