שופט בית משפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ', חייב חברת אריזות ואת בעלת בית האריזה בתשלום של כ-940 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לאחד העובדים במפעל. פרט לסכום הזה שילמה ביטוח לאומי לעובד עוד 2.1 מיליון שקלים.
על פי התביעה, התובע עבד בבית האריזה שבו נארזו מינרלים שונים בשקים במשקל משתנה משקים קטנים במשקל 25 קילו ועד שקי ענק במשקל טון וחצי. התאונה ארעה בקו אריזת שקי המלח שהיו שקי ענק במשקל טון וחצי והובלו על גבי מסוע באורך כחמישים מטר שהורכב משלושה מקטעים רציפים ובזמן נתון הצטברו עליו כ-15 שקים שהתקדמו באופן אוטומטי – כשהמלגזה הרימה שק מעמדת הפריקה העינית הבחינה בכך והפעילה את המסוע כדי לקדם את השקים הבאים אחריו, כשהשק הראשון הגיע לעמדת הפריקה העינית עצרה את המסוע באופן אוטומטי, שוב הגיעה המלגזה, וחוזר חלילה.
הרגל נתקעה במסוע
התאונה ארעה בשעת לפנות בוקר שהתובע עבד בעמדת הקשירה ותפקידו היה, כאמור, לקשור את פתחי השקים ולחברם למלגזה. העובדים היו בהפסקת קפה ולכן המסוע עמד. התובע חזר מן ההפסקה, ראה את השקים ממתינים על גבי המסוע, ראה שהעובדים האחרים טרם חזרו מהפסקה, טיפס על המסוע והחל לקשור את השקים עליו במקום בעמדת הקשירה.
המלגזן, חזר מהפסקה מעט אחרי התובע ולא הבחין בתובע שעבד על המסוע. המלגזן החל לעבוד והרים את השק שהמתין בעמדת הפריקה. פעולה זו גרמה למסוע לפעול באופן אוטומטי ולקדם את השקים האחרים. כתוצאה מכך נלכדה רגלו של התובע בין שני מקטעים של המסוע והשק הכבד ונמחצה. התובע זעק לעזרה ולחץ על מפסק החירום הסמוך למקום התאונה אך המפסק לא עבד.
המלגזן, הגיע למקום במהירות לחץ על מפסק חירום אחר שגם הוא לא פעל. המלגזן נסע לעמדת המילוי בה עבד ראש הצוות ורק לאחר שראש הצוות לחץ על הפסקת המסוע בלוח הפיקוד ובמקביל משך במפסק חירום חבל נעצרה פעולת המסועים.
פונה לביה'ח במסוק צבאי
המלגזן חזר לתובע והרים את שק הענק שמחץ את רגלו, ולאחר מכן פירקו העובדים את גלילי המסוע וחילצו את התובע. האירוע כולו נמשך כעשר דקות, ובמקביל הוזעק אמבולנס שביצע פעולות חירום ופינה את התובע, אך בהמשך, לאחר מספר דקות, הוזעק מסוק צבאי שפינה את התובע לבית חולים סורוקה.
בבית החולים נמצא כי קרסולו ושוק ירך ימין התרסקו ואובחנו שברים פתוחים עם נזקים נרחבים לרקמות הרכות. התובע אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ועבר 15 ניתוחים. כעבור ארבעה חודשים עבר ניתוח נוסף. לתובע נותרה נכות אורתופדית בשיעור 44%, נכות פלסטית בשיעור 10% ונכות נפשית בשיעור 10%. לטענת התובע מאז התאונה נשלל ממנו כושר עיסוקו לחלוטין והוא לא שב לעבוד עד היום. לשלמות התמונה נאמר כי מאחר ומדובר בתאונת עבודה התובע מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) תגמולים ששיעורם הכולל כ-2.8 מיליון שקלים.
הנתבעות בקשו לייחס לתובע אשם תורם מכריע עד כדי הסרת האחריות מהן. כאשר מצד אחד התובע טען שלא קיבל הדרכות, שהופעל עליו לחץ לביצוע העבודה, ששיטת העבודה כללה קשירת שקים על המסוע באופן קבוע, ושהמסוע עצמו היה תקול משום שהיו בו שלבים שבורים ומפני שמפסקי הביטחון לא פעלו. ואילו הנתבעות מצדן טוענות כי העובדים קיבלו הדרכות בטיחות, כולל ביום האירוע, כי התובע היה מודע לאיסור לעלות על המסוע ולסכנה הנובעת ממנו, וכי ביקש, על דעתו ובניגוד לכללים, לסיים את העבודה במהירות כדי שיוכל לצאת להפסקה.
רשלנות בעבודה
השופט חיימוביץ קבע בין השאר כי העובדה שחלק ממפסקי החירום לא פעלו וכשהתובע והמלגזן לחצו עליהם הם לא עצרו את פעולת המסוע ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת ומהווה רשלנות משמעותית של בעלת בית האריזה שהייתה בעלת המתקן. עוד קבע השופט כי גם אם היו נהלים וכללים לא הייתה הקפדה על ביצועם ונהלי בטיחות אך לא הוכח כי קוימו ונאכפו.
"החברה הייתה אמורה לדאוג לבטיחות עובדיה", כתב השופט, "אלא שאין די בקביעת נהלי עבודה תקינים ובהחתמת עובדים על טפסים, וחובתו של המעביד היא לוודא כי העובדים אכן מקיימים את הנוהל ולא מסכנים את עצמם".
עוד הוסיף: "במקרה הנוכחי הנתבעות לא הוכיחו כי הייתה הקפדה על נהלי הבטיחות. נהפוך הוא. שלושת העובדים העידו כי לא הייתה הקפדה על הנהלים, ובאופן ספציפי – כי עובדים היו עולים על המסוע כדי לקשור שקים חרף האיסור הפורמאלי לעשות זאת".
_________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רמי חיימוביץ'
_________________________________________________________
