שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דורי ספיבק, פסק פיצויים וזכויות למאמנת כושר שהועסקה 22 שנה כפרילנסרית. השופט קבע כי שהתובעת תקבל פיצויי פיטורים בסך 110 אלף שקלים, זכויות סוציאליות נוספות (חופשה, פנסיה, חגים ועוד) בסך של כ-70 אלף שקלים, וכן הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.
מאמנת כושר הועסקה במשך 22 שנים ברציפות במעמד של פרילנסרית בחדר הכושר לעובדי אל על הממוקם בנתב"ג, תמורת שכר של 5,000 שקלים בחודש (24 שעות עבודה, חמישה ימים בשבוע), עד שהוחלט באל על להפסיק את העסקתה זאת לאחר שחתמה עימם על חוזה שנתי.
השופט ספיבק שקיבל את התביעה ציין כי התובעת הועסקה באופן אישי במשך 22 שנים ברציפות באותה עבודה, שבוצעה בחצרי הנתבעת, באותו חדר כושר שבו החל להיות מועסקת. דהיינו, בניגוד למקרה טיפוסי של ספק שממנו מוזמנים שירותים בהיקף משתנה, מהתובעת "הוזמן" כמעט ללא שינוי במשך 22 שנים אותו השירות, של עבודה אישית חמישה ימים בשבוע, 24 שעות בכל שבוע ושבוע, שעליהם קיבלה תשלום לפי שעה.
ביהמ"ש קבע
התובעת, כך לפי פסיקת ביהמ"ש, נדרשה לספק את שירותיה, וסיפקה את שירותיה בפועל, אך ורק לעובדי הנתבעת, במשרדי הנהלת הנתבעת, ובמסגרת שעות קבועה ולא גמישה שהוכתבה לה על ידי הנתבעת. עוד צוין כי כל הציוד בחדר הכושר נרכש כל ידי הנתבעת, ואף תוחזק על ידה באופן שוטף.
"התובעת", כתב השופט בפסק הדין, "לא נדרשה לספק דבר משל בעצמה לצורך הפעילות, ואף לא לשלם דמי שכירות. זאת כמובן, בשונה ממצב דברים שבו מופעל חדר כושר או פעילות רווחה אחרת על ידי גורם חיצוני לחברה האחראי בעצמו לרכישת ותחזוקת הציוד באמצעותו מבוצעת הפעילות".
השופט ספיבק הוסיף: "התובעת אף העידה, ונתנו אמון בעדותה זו שלא נסתרה, כי היתה מקבלת משירותי הרווחה של הנתבעת בגדי ספורט חדשים לשימושה, דהיינו הבגדים שלבשה מומנו לכל הפחות באופן חלקי על ידי הנתבע, נתון המצביע בבירור על קיום יחסי עבודה, ולא יחסים בין מקבל שירות לספקית שירותים".
_____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט דורי ספיבק
_____________________________________________________
