הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי דנה היום בהיערכות מערכת החינוך לשנה"ל שבפתח וזאת ברקע דו"ח המבקר על היערכות המשרד לשוק העבודה המשתנה – דוח שנתי 71ב – ישיבת מעקב.
בדיון עסקו בעיצומים ושיבושים של ארגון המורים העל-יסודי בסוף שנה"ל תשפ"ג, האזהרות על שביתת הארגון בפתיחת שנת הלימודים וההשפעה המסתמנת על הסעיפים המועלים בדוח הביקורת.
יור ארגון המורים רן ארז ומנגד נציג משרד האוצר לא הביעו בדיון אופטימיות ביחס לפתרון המשבר בהקדם.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "בלי מורים אין מערכת חינוך ומעמדם נשחק באופן הרסני. השביתה הצפויה בשנת הלימודים הבאה תשתק את המערכת, ועלולה להוביל למשבר הגדול. הצלחה בעמידה באתגרי שוק העבודה המשתנה תלויה במערכת החינוך. בשנים האחרונות התלמידים נאלצו לעצור את התקדמותם בגלל הקורונה והסגרים, וכעת שנת הלימודים הסתיימה ללא תעודות, ציונים והיערכות. כעת יש מימוש להשבתה בדיוק לאותה אוכלוסיית תלמידים. יש לנו נוער נפלא עם פוטנציאל נפלא ותפקיד המדינה לתת להם את הכלים להצלחה. שר החינוך הביע פליאה על הדיון אך אני לא מתכוון לרדת מהנושא ונקבע בסיום הדיון – דיון המשך ונזמין שוב את מנכ"ל המשרד. ואם המנכ"ל לא יגיע לדיון הבא, נשקול להוציא צו הבאה. אני קורא לראש הממשלה להיכנס לאירוע – להתערב במו"מ בין ארגון המורים למשרד האוצר. האיום על תלמידי ישראל הוא איום ממשי ויכול להשפיע על הדורות הבאים והמערכות השונות. הוועדה תקיים ישיבת מעקב במהלך הפגרה – בחודש אוגוסט שיוזמנו אליה: מנכ"ל משרד החינוך, ר' המזכירות הפדגוגית וראש אג"ת במשרד האוצר.
ח"כ יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך בממשלה הקודמת אמרה בדיון כי אין באמת התכוונות למיומנות של המאה ה21 במשרד החינוך – זו לא רק שאלה מה נבחנים אלא מהי הדרך למידה. כשאני נכנסתי למשרד היה לי ברור שאם אני לא משנה את זה לא יהיה שום שינוי. הפכנו את הבגרויות למשהו אחר. אף אחד לא ביטל את הבגרות. מבחן לא חייב להיות הדרך היחידה לבגרות. מספר הבגרויות לא משקף כמה ילדי ישראל יודעים – אין לזה כל יכולת לנבא מצב ילדים בישראל. אין בזה דברים רלוונטיים למה שקורה בפועל.
בלי מורים אין מערכת חינוך ולכן הייתי מצפה שתהיה מלחמה ממשרד החינוך יחד עם האוצר להסכם שכר למורים על תיכוניים. עשיתי את זה ביסודי וחטפתי על כך שאני מייצגת את הארגונים. כששר חינוך בא ואומר שבסדר יהיה שביתה הרי זה אומר לאוצר קחו את הזמן. את המלחמה הזאת על הסכם השכר התחילו כבר בתקופת כהונתי אבל אז נכנסו לבחירות וזה נדחה. כאשר אין שר חינוך שמוכן להילחם כדי שדבר כזה יקרה והמערכת לא תתערער, מי שמשלם את המחיר אלו הבני נוער".
ממשרד מבקר המדינה הציגו את ממצאי הדו"ח שנכתב לפני כשנתיים וחצי ולפיהם בגיבוש מסמכי המדיניות לתכניות לימודים להקניית מיומנויות לא שותפו נציגים, נערך על מספר מועט של תוכניות לימודים ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. נציגי המבקר אמרו כי על אף שהמבחנים הבין-לאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל מהווה את המשקל המרכזי. לדבריהם, יש ריבוי בחינות בישראל שמייצר מערכת המקשה על בתיה"ס לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים. הנתונים הראו כי מעל 60% ממנהלי בתי הספר אמרו לעורכי הדו"ח כי עומס הבחינות לא מאפשר להם להשקיע במיומנויות למידה אלא רק בידע להצלחה במבחן.
רן ארז, יו"ר ארגון המורים, אמר בדיון כי שר החינוך לא מוכן להתערב במו"מ כי הפערים גדולים, לדבריו, "אמרתי לשר החינוך שישכנע את האוצר שהשכר בחינוך על יסודי צריך לעלות והוא אמר לי אני לא מוכן להתערב כי הפערים הם גדולים .
הוא סירב להשתתף ומנע מהמנכ"ל להשתתף בדינים.
האוצר למד להיות אסרטיבי ולשמור על הקופה.
האוצר אמרו לנו תקבלו כמו הסתדרות המורים והסתדרות כללית ב2% וגם אתם תקבלו ככה. הערך של השכר ירד ב5% ו2% זה הסכם להפחתת שכר.
על זה אנחנו נחתום? האם נוריד את הראש בפני הפריץ? נאבק.
יותר ממיליון ישראלים מחזיקים דרכון זר כדי ליצור הזדמנות אחרת. היכולת שלנו להתמודד ולהישאר כאן קשורה בחינוך".
שמואל אפלבוים, ראש ענף חברות ממשלתיות באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר שמנהל את המו"מ הגיב לדבריו ואמר כי הוא רוצה למחות על טענתו שנושא השביתה לא נוגע למשרד האוצר וטענתה של ח"כ יפעת שאשא ביטון – למשרד יש אינטרס סמוי למשוך זמן, "אני מקווה מאוד שהשנה תיפתח אך אני לא אופטימי. אנו נתייצב וניתן דין וחשבון בהתאם למה שצריך. ההצעה ששמנו בפני ארגון המורים היא עולה בקנה אחד עם ההסכמים של ארגונים אחרים. אנחנו לא יכולים לירוק בפנים של ארגוני עובדים אחרים. לא יכולים לחרוג בנושא. במשוואה שיש בה תלמידים הורים ומורים, יש עוד אנשים. משרד החינוך מעורב מאוד במו"מ. ההצעה ששמנו על השולחן פורסמה ומדברת על שינוי משמעותי בשכר המורה המתחיל עם תוספת נמוכה יותר למורים ותיקים. אנו באים למו"מ בתום לב ואנו קוראים לארגון המורים לחבור אלינו".
אפרת צנגן, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד החינוך הביעה תרעומת על כך שהדברים שנכתבו לפני שלוש שנים הוצגו בוועדה ככשלים קיימים. לדבריה, "המשרד ביצע למידה של דוח ההערכה: יש שפה משותפת – יש תפיסת למידה שקיימת עם יותר מ- 13 מיומנויות שכל מערכות המשרד מדברות אותן, כגון: מצוע אזרחות, שפה עברית, שפה ערבית, מקצועות ליבה ומקצועות החובה. יש כלים להערכת מיומניות, בקרה והערכה ועוד.נקודת המוצא של הגמשת הבגרויות היא שיתוף של הציבור, והם ביקשו הדרגה. הרפורמה חלה מיד על כל המערכת, והיום בית ספר יכול לבחור האם הוא נכנס למתווה בין בגרות אחת ל- 4 בגרויות. מתוך 828 בתי ספר, 555 בתי ספר לפחות בחרו מקצוע אחד במתווה חדש שכולל משימות של מיומנות של הצגה, חקר וכו'. זה נעשה ביד ביד עם המוכנות של מורים, מנהלים ותלמידים. היום המבחנים במשקל מועט מתוך הציון הכולל של התלמידים. המתווה היום מאפשר גמישות רבה לבתי הספר. בסוף צריך להכיל מדיניות להתחשב בדברים שנאמרים, ומישהו שיוביל את השינוי.
רן שי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער אמר בדיון "אנחנו נפגעים מאוד מהעיצומים פגיעות משמעותיים על החיים שלנו. לכל שר חינוך יש את הגישה שלו לנושא אבל יש מבחן תוצאה ובשנה שעברה התחלנו במחשבה שאם יש הסכם שכר יהיה הכל יציב ומוסדר, טעינו. זו לא הייתה שנה פשוטה בשבילנו. אנחנו בקשר עם כולם אבל מרגישים שזה לא מתקדם. שון לוקיאנץ יו"ר מחוז צפון, הוסיף "אנחנו לא מספיקים להתרגל לרפורמות אחרות ושוב עוד רפורמות – לא יודעים למה להיצמד. ברגע שלא קיבלנו טיול, ציון, משוב עצמי או כל מה שצריך להתפתח, אנחנו מתחילים להתערער והקשר נמתח ולא יציב. בוא נפתור את זה בלי למתוח. צריך לשבת וליצור תכנית פרקטית שתוביל לפתרון. די נמאס לנו".
יעל אודם, חדשות 12 סיפרה בדיון על הכתבה שעשתה על אי מימוש הבטחת רה"מ להגברת לימודי האנגלית: "אנחנו בעולם יותר טכנולוגי ואי אפשר להסתדר שם בלי לדעת אנגלית. אם לא נגדיר את הנושא כמשימה לאומית לא נצליח לצמצם את הפער. הפערים כה גדולים. רן ארז אמר שמנהל בי"ס נמדד על פי הבגרויות, אבל זה לא נכון – אם נזיז את הגבינה ונתחיל למדוד על דברים אחרים כמו פינלנד, שבדיה ועוד. מקומות שמערכות הינוך נמדדות על מיומנות, נראה אחרת. התרגלנו לגדל רובוטים ואלו ילדים שיודעים לשאול ולאתגר פתרונות".
