המחקר שמגלה: האם גברים באמת מעוניינים בשאיבת זרע לאחר מותם?

ד"ר בלה סביצקי שכלה את בנה ב7 באוקטובר, אך העיכוב בהודעה לא אפשר לשאוב זרע מן המת לצורך הולדת צאצא. ד"ר סביצקי, חוקרת מהחוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, ניצלה את ההזדמנות כדי לבחון לעומק את אחת הסוגיות הישראליות המורכבות ביותר, שאיבת זרע מהמת, על רקע הדיונים בכנסת בנוגע לחוק ההמשכיות.

לדברי עו"ד ויקטוריה גלפנד, המתמחה בנושא של הקמת משפחות, ליווי משפחות – מתהליכי פונדקאות לאוכלוסייה גאה ושאיבת זרע מהמת, סבורה כי תוצאות המחקר מבהירות כי מספר דברים לגבינו כחברה, האחד קשור במשפחות עצמן והשני בנופלים ובנרצחים. לדבריה, ניתן, באמצעות טופס פשוט לבדוק מול חיילים ואנשי מילואים האם הם מעוניינים בהולדת ילד לאחר מותם ומנגד, יש צורך לייצר הליך רגיש וברור יותר למשפחות השכולות.

"הרבה פעמים מדברים על כך שיש רצון טבעי שטבוע בכל אדם להשאיר אחריו מהגנטיקה שלו, בפרט אצל יהודים וישראלים", אומרת עו"ד גלפנד. "למען האמת, מחקרים שנעשו בתחום גם משתנים בתוצאות ממדינה למדינה. ביעשראל עד לאחרונה היה רק מחקר אחד שנעשה על חולים אונקולוגיים שנשאלו אם הם רוצים שימשיכו את השרשרת הגנטית שלהם לאחר מותם ורובם ענו שלא רוצים. איך ניתן לגזור תוצאות של מחקר כזה על האוכלוסייה הבריאה? ספציפית כאן מדובר על אנשים חולים, לא ידוע מה מצב האישי של כל אחד מהם וגם הם לא רוצים להוריש את המטען הגנטי הבעייתי הלאה".

• זו הייחודיות במחקרה של ד"ר סביצקי?

עו"ד גלפנד: "ד"ר סביצקי ביקשה לבדוק בצורה יותר ברורה ויותר אובייקטיבית מה העם היה חושב, מה הגברים היו רוצים? בעצם ד"ר סביצקי בדעה שלה, במחקר שלה מדברת על האבסורד שנוצר. מצד אחד, כולנו מדברים על כמה חשוב היה לדעת האם הגבר שנהרג היה רוצה שיולידו ילדים מזרעו לאחר מותו, ומצד שני, אף אחד לא טורח לשאול אותם עצמם. לנצל הזדמנות ולשאול אותם בחייהם. איך יכול להיות שרוצים לכבד את רצונם אך לא שואלים אותם על כך".

לדברי עו"ד גלפנד, לא מעט תיקים במשרדה עוסקים בסוגיה של הולדה לאחר המוות, אם זה מזרע של נפטר וגם מביצית של אישה שנפטרה או מעוברים משותפים שנוצרו במהלך חיי נישואין של זוג. "מישהו", היא מוסיפה, "אלמן, אלמנה, רוצים להמשיך את השושלת הגנטית ואנחנו נתקלות שוב ושוב בבעיות יישום מול המדינה ומול היועץ המשפטי לממשלה".

• דווקא הייתה התחושה שהמדינה מבינה את חשיבות הסוגייה ואף מסייעת

עו"ד גלפנד: "מהר מאוד לאחר תחילת המלחמה, שונו הנהלים לגבי שאיבה והקפאה של זרע מאלה שנהרגו, או נפלו. בעבר, לא היה דבר כזה לפנות למשפחות של נופלים ולשאול את רצונם וזה הפך להיות חלק משרשרת ההודעה למשפחת הנופלים. המודיעים הצבאיים מגיעים למשפחה ורגע לאחר ההודעה כי נפל, הם שואלים אם רוצים להקפיא את זרעו. שמים את המשפחה במצב בלתי אפשרי מכיוון שהן שרויות בהלם מהודעת המוות. כיצד יוכלו לקבל החלטות בעניין איך הם יכולים לקבל הסברים שניתנים להם – כמו זה שכרגע שואבים, כי חלון הזמנים הוא קצר, אבל מבחינת שימוש לאחר מכן בזרע יש תהליך מאוד מורכב וארוך. הזרע הוא לא ברשותם ולא בבעלותם ושלא יהיו תקוות שווא, וכל זה לא קורה".

"למעשה", מבהירה עו"ד ויקטוריה גלפנד, "נותנים להם תקווה משמעותית בסיטואציה בלתי אפשרית ובסוף מפקיעים זאת מהם. רק בדיעבד, כעבור זמן, הם מגלים ומבינים שהדרך לא סלולה להם להצליח. הם צריכים להוכיח פוזיטיבית שלנפטר היה רצון להוליד ילדים לאחר מותו".

בהתייחס למחקר של ד"ר סביצקי, אומרת עו"ד גלפנד כי כאם שכולה היא בחרה לנתב לעשייה בתחום הזה. במסגרת המחקר שפרסמה היא ראיינה במסגרתו מעל 600 גברים מכל מיני גילאים ורקעים שונים, לא כולם חיילים. היא שאלה אותם בפירוט מה יקרה במקרה שבו הם משאירים אחריהם בת זוג, האם יאפשרו לה להוליד ילד לאחר מותם, אם אין בת זוג האם יאפשרו להורים וכן הלאה.

תוצאות המחקר מפתיעות: לגבי שאלת ההורים, מי שאין לו בת זוג, רק 38%, קצת יותר משליש אמרו שירצו לתת את הסמכות להורים שלהם. כלומר, הרוב לא היו מעוניינים. במקרה שבו לנשאלים הייתה בת זוג, רק כמחצית אמרו פוזיטיבית שירצו שהיא תוליד את הילד גם אם הילד ייוולד כיתום מהם. כלומר, כחצי לא היו מעוניינים בכך.

נתון נוסף שעלה מהמחקר הזה, הוא ש-70% מהנשאלים, מכלל הנשאלים, שנשאלו האם הם חושבים שגבר בשירות סדיר צריך להישאל את השאלה הזו, לפני שהוא מתחייל, הם אמרו שכן. ו-78% אחוז מהנשאלים לגבי האם צריך לשאול, להציג ולתת להם את האפשרות לענות לפני שירות מילואים, אמרו שכן.

• מה אדם צריך לעשות אם הוא רוצה שיעשו שימוש בזרע שלו אם יקרה לו משהו?

עו"ד ויקטוריה גלפנד: "בתיקים הרבים שטיפלנו בהם בנושא הזה אנחנו נתקלות בחסמים בעיקר בניסיון להוכיח את רצונו המשוער של נפטר, האם רצה או לא להוליד לאחר מותו, והמערכת לא מספקת לכך פתרון, אף אחד לא רוצה לקחת על זה אחריות. לכן לקחנו יוזמה ויצרנו אצלנו טופס מאוד פשוט – עמוד אחד עם כמה שאלות ספורות בלבד, הנחיות לעניין נטילת זרע ושימוש בו לאחר פטירה. במסגרת הטופס הפשוט הזה אפשר להביע התנגדות או הסכמה, וגם למי – לבת הזוג? להורים? או תרחישים שונים ואחרים. הטופס הזה קיים אצלנו במשרד ואנחנו מפצירות בכל מי שרוצה לפנות אלינו, והשירות לא כרוך בעלות, אנחנו עושות זאת מתוך שליחות שלנו לסייע לטפל בסוגיה הזו".