לבית משפט השלום באשדוד, הוגשה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים, על ידי קופאית לשעבר במרכול בישוב בדרום הארץ, שטענה כי בגלל הנתבעת היא איבדה את מקום עבודתה בשני מרכולים בישוב.
על פי התביעה, תחילתה של השתלשלות האירועים, הינה תביעה אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת, בשל אירוע שהתרחש בעבודתה הקודמת של התובעת, כקופאית במרכול בישוב, שם לאחר שהתובעת שכחה את הקוד הסודי בכרטיס האשראי החל בינה ובין התובעת שיחה. במהלך השיחה אמרה לה הנתבעת, בין השאר, "זה לא פעם ראשונה שמתלוננים עליך, את ילדה זבל, אם הייתי אמא שלך לא היית מדברת ככה" ולאחר מכן החלה להשליך עליה את המוצרים שהיו בקופה.
"איך את מעסיקה אותה?"
בשל אותו אירוע במרכול החליטו לפטר את הקופאית והיא נאלצה לחפש עבודה חדשה ומצאה כזו במרכול אחר בישוב. כמה ימים לאחר קבלת כתב התביעה, הגיעה הנתבעת למקום עבודתה של התובעת, כאשר הנתבעת ביקשה להיכנס בצעקות וקללות, תוך כדי שהיא צועקת: "איפה הזונה הזאת? מה נראה לך שהיא הגישה נגדי? תראו מה היא הגישה נגדי?".
מנהלת הסניף, אשר הייתה הממונה הישירה של התובעת, פנתה אל הנתבעת כדי להבין על מה כל הצעקות ומדוע הנתבעת נכנסת ברוח סערה אל מקום עבודתה של התובעת, ומפרה את שלוותם של שאר הקונים במקום. או אז, הנתבעת החלה לצעוק לעבר המנהלת של התובעת: "איך את מעסיקה אותה? פיטרו אותה, היא הוציאה את השם של הבן שלי מהפה שלה, וניסתה להשפיל אותי" ואמרה "אלוהים ישלם לה על המעשים שלה".
בתביעה צוין, כי הדבר מתחבר לפוסטים בפייסבוק אותם כתבה הנתבעת, ולפיהם היא רוצה לגרום לתובעת לחזור לגור בתל אביב וכאשר התחילה התובעת את עבודתה החדשה, הנתבעת ביקשה כי מה שארע במרכול הקודם ימשיך לרדוף אותה והיא ניסתה למנוע מהתובעת לפתוח דף חדש במקום אחר. בעקבות מקרה זה ובעקבות ההתנכלות של הנתבעת כלפי התובעת, עזבה התובעת את הישוב והעתיקה את מגוריה לתל אביב.
_______________________________________________
