שופט בית משפט השלום בקריות, שלמה מיכאל ארדמן, דחה תביעת נזיקין של בני זוג נגד מוכר דירה בקריית ביאליק והמתווך בעסקה. הרוכשים דרשו פיצוי משום שגילו לאחר הקנייה כי הבניין הינו מבנה מסוכן וצריך להשקיע כסף רב בשיקומו. השופט שקבע כי חוו"ד הקונסטרקוטור מטעמם של בני הזוג היתה מוטעיתוהורה להם לשלם לנתבעים 16 אלף שקלים, הוצאות ושכ"ט עו"ד.
התובעים רכשו מהנתבעים דירה בקרית ביאליק על פי חוזה מכר.
בהתאם להסכם שילמו התובעים לנתבעים סך של 670 אלף שקלים. נתבע נוסף הוא המתווך שתיווך בעסקת המכר והציג את הדירה לתובעים. בחודש יולי 2019, כאשר ביקרו התובעים בדירה לאחר רכישתה, גילו התובעים כי בדירה אחרת בקומה שמתחת לדירת התובעים בוצעו עבודות בניה בעבר, במסגרתן הוסר קיר תמך, כאשר בעלי הדירה בה הוסר קיר התמך הזמינו קונסטרוקטור מטעמם, אשר נתן חוות דעת לכלל הדיירים בבנין וקבע כי הבניין הינו מבנה מסוכן, המחייב עבודות שיקום דחופות בעלות של 250 אלף שקלים.
התובעים טענו כי חוות דעת זו היתה בידיעתם של הנתבעים כבר במועד הינתנה, אך מידע אודותיה לא נמסר על ידם לתובעים. התובעים לא ביקשו לבטל את חוזה המכר, ובמקום זאת מכרו את הדירה בתמורה לסך של 520 אלף שקלים בלבד.
התובעים טענו בכתב תביעתם כי הנתבעים אחראים לנזקיהם בגין אי הגילוי, לרבות העלויות הנלוות של העסקה, מחיר ההפסד בה נאלצו למכור את הדירה, אובדן הכנסה מדמי שכירות ונזק לא ממוני.
"נותק הקשר הסיבתי"
הנתבעים לעומת זאת, בכתב הגנתם, בין יתר טענותיהם, הכחישו כי קיימת בעיה קונסטרוקטיבית במקרקעין, או כי ידעו על קיומה של בעיה שכזו.
במהלך הדיונים המקדמיים מונה בתיק זה מומחה מטעם בית המשפט – מהנדס ושמאי מקרקעין יוסי לזר שקבע בחוות דעתו כי הדירה נשוא התובענה במצב טוב מאוד, וכי אין כל ליקויים קונסטרוקטיביים בדירה או בבנין. עוד קבע כי הורדת קיר התמך בדירה שבקומה התחתונה לא השפיעה כלל על הדירה נשוא התובענה.
עוד קבע המומחה כי ערך הדירה בשוק במועדים הרלבנטיים לתובענה עמד על סך של 930-940 אלף שקלים, כך שמכירתה לצד השלישי בסך של 520 אלף שקלים היתה נמוכה מערכה בשוק ב- 40 עד 45 אחוז.
השופט ארדמן דחה את תביעת בני הזוג. בהחלטתו קבע השופט כי אין חולק על קיומה של חובת גילוי של כל מידע רלבנטי לעסקה על ידי המוכר לקונה, ובמידה ולא נמסר כזה, אחראי המוכר לנזקים שנגרמו לקונה מאי מסירתו. אולם, כך לדבריו, בעסקה השניה לא הסתמכו התובעים על מצגם של הנתבעים, אלא להיפך, בחרו להסתמך על חוות דעתו המוטעית של הקונסטרוקטור מטעמם.
"משכך עשו, גם אילו הייתי קובע כי היתה חובה להציג את חוות דעתו של המהנדס בפני התובעים, נותק הקשר הסיבתי בין אי הצגתה לנזקם של התובעים", כתב השופט ארדמן בפסק הדין.
לצפייה ודירוג כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן
