שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, קיבלה את בקשת בני זוג מאוקראינה, שנמצאים בישראל מ-2018, להעניק להם אשרת עבודה כל פעם לשלושה חודשים, זאת לאחר שהמדינה לא הרחיקה אותם בגלל המלחמה אך לא אפשרה להם לעבוד.
לדברי השופטת, "לא ייתכן שאדם ירעב ללחם ולא יהיה לו מחסה והפתרון היחידי עבורו יהיה העסקה לא חוקית או עזיבה לארץ אחרת".
מאז תחילת המלחמה באוקראינה, רשות האוכלוסין וההגירה נוקטת במדיניות אי הרחקה כלפי אזרחי אוקראינה שנמצאים בישראל ללא אשרה כל עוד המלחמה נמשכת. אולם, במקביל הרשות מסרבת להעניק להם אשרה שתאפשר להם לעבוד ולכלכל את עצמם.
בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, הגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בקשה לרישיון שהייה המאפשר להם לעבוד כדין בישראל.
ערב הדיון, הרשות ביקשה למחוק את הערעור וטענה כי בעקבות המלחמה לא ננקטות פעולות אכיפה והרחקה כנגד אזרחי אוקראינה השוהים בישראל.
בדיון סירב בא כוחם של בני הזוג למחיקת הערעור והבהיר כי אין להם כל דרך לכלכל את עצמם ולדאוג לצרכיהם הבסיסיים מבלי שיוכלו לעבוד כדין בישראל.
הוא ביקש כי תינתן להם אשרה זמנית שתאפשר להם לעבוד בישראל כל עוד מדיניות אי ההרחקה בתוקף.
לא מוכנים לתת שום דבר
רשות האוכלוסין התנגדה והבהירה כי כרגע לא נותנים מעמד פליט לאזרחי אוקראינה ולא שום אשרה אחרת. נציגת הרשות מסרה כי ״עמדתנו היא שאנחנו לא מוכנים לתת להם שום דבר״ וכי יש להם אפשרות לצאת למדינה אחרת.
הרשות צינה כי במסגרת מדיניותה לא מורחקים מישראל כ-13 אלף אזרחי אוקראינה השוהים בישראל שלא כדין וכי למתן אשרה לבני הזוג יהיו השלכות רוחב תוך התערבות בשיקול דעתה של שרת הפנים.
השופטת אגמון-גונן הבהירה כי מדיניות אי ההחזרה מעגנת מעין ״חזקת פליטות זמנית״.
במצב זה יש להחיל על בני הזוג כללים שיענו על רוח אמנת הפליטים ובייחוד סיפוק צרכיהם הבסיסיים. השופטת הוסיפה כי הפתרון עליו הצביעה הרשות בדיון, לפיו רשאים אזרחי אוקראינה שלא יכולים לעבוד ולהתקיים בארץ לעזוב לארץ אחרת, מעיד על כך שמשרד הפנים אימץ מדיניות של אי הרחקה אך מהשפה ולחוץ.
המשרד מאפשר להם להישאר אך לא נותן להם כל אפשרות להתקיים ולמעשה גורם להם לעזוב, אם כי לא על ידי הרחקה בפועל.
מדובר בהרחקה קונסטרוקטיבית המהווה הרחקה בכפייה תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות של פליטים הזכאים להגנה זמנית מפני הרחקה.
ממה יחיו?
״השאלה כיצד על אזרחי אוקראינה לכלכל את עצמם במהלך שהותם בישראל, ללא שהם מורשים לעבוד, נותרה ללא מענה בתגובת משרד הפנים״, כתבה השופטת בהחלטתה. עוד הוסיפה כי לא ייתכן ש"אדם ירעב ללחם ולא יהיה לו מחסה והפתרון היחידי עבורו יהיה העסקה לא חוקית או עזיבה לארץ אחרת". עוד היא הבהירה כי לפי הפסיקה עצם העובדה שלשאלה המוכרעת בבית המשפט לעניינים מנהליים יש השלכות רוחב אינה מונעת את הדיון והדבר אינו פוגע בשיקול דעת הרשות.
בסופו של דבר הורתה השופטת לרשות להנפיק לבני הזוג רישיון שהייה, אשרה המאפשרת להם לעבוד כדין בישראל, למשך 3 חודשים לפחות. האשרה תוארך כל שלושה חודשים עד לתום מדיניות אי ההרחקה בנוגע לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
