המשק הישראלי הגיע לעצירה כמעט מוחלטת בשל משבר הקורונה, ועסקים רבים צוו להיסגר ולהישאר סגורים בתקנות שעת החירום וצו בריאות העם. מכאן עולה שאלה של תשלום שכ"ד עבור בית העסק גם בזמנים בהם הוא מחוייב בסגירה או בפעילות מצומצמת. ההשלכות של תשלום שכירות במצב של הכנסות מועטות או לא קיימות יהווה מכה משמעותית אם לא
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, יעל בלכר, אישרה לחייב מתן הפטר מחובותיו, בהליך שמתנהל מזה כעשר שנים. השופטת בלכר כתבה בהחלטתה: ״כל הליך משפטי צריך להתנהל בגבולות סבירים של זמן ויש גם לשים קץ וגבול של סבירות והגינות לחקירות ולבדיקות כלפי החייב״. צו כינוס לנכסי החייב ניתן עוד בשנת 2009, והושת עליו צו תשלומים
בתום שיח משמעותי ומקיף של דרגי המקצוע במשרד האוצר עם העצמאים ונציגי המגזר העסקי, הוחלט להקצות סכום נוסף של כ-1 מיליארד שקל לטובת הרחבת מענק הסיוע לעצמאים, כך שסך הסיוע הישיר יעמוד על 4 מיליארד שקל. זאת, על מנת שהפעימה הבאה של מענק הסיוע תורחב בצורה משמעותית, בכפוף לאישור הממשלה, הן מבחינת היקף הסיוע והן
בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי לשכת יועצי המס בישראל על ידי עו"ד ואדריכל ליאור דץ ועו"ד יוסי אור הכהן ממשרד א. שילה ושות' הם מבקשים מבג"ץ שיורה למדינה "מדוע המדינה בחרה להוציא תקנות לשעת חירום אשר העניקו לשכירים בלבד פיצוי משבר מיוחד (המכונה דמי אבטלה) והטבות סוציאליות נוספות…ולא תיקנו תקנות דומות המעניקות את הסיוע האמור
עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני, מתמחה במיסוי, משיבה על כל מה שעצמאי חייב לדעת בתקופה הזו של הקורונה – למי מגיע כמה, ובאילו תנאים (זוהי תמונת המצב המעודכנת כעת, הפרטים הסופיים עשויים להשתנות מאחר והם טרם עברו חקיקה לשעת חירום): מענק ממס הכנסה לעצמאים, בגין ירידה בהכנסות בתקופת משבר הקורונה, אמור להיות משולם בשתי פעימות,
פרקליטות מיסוי וכלכלה הציגה הסדר טיעון עם משה גולדמן ושאול מאור, שני הנאשמים המרכזיים בפרשת התרמית והלבנת ההון רחבת ההיקף המתנהלת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א. בעקבות הצגת ההסדר הורשעו גולדמן ומאור על פי הודאתם על ידי השופטת הדנה בתיק, כב' השופטת אגמון-גונן, בעבירות של מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה,
רשות המסים הודיעה כי נפתחה האפשרות להגשת בקשות לקבלת מענק סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה עבור החודשים אוקטובר-ספטמבר 2020. את הבקשה ניתן להגיש באתר רשות המסים עד ל-15 בפברואר 2021. על פי הודעת רשות המסים, עצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברות, אשר מחזור הפעילות שלהם בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 נפגע בשל התפרצות הקורונה לפחות ב-40% לעומת התקופה
לכל החייבים, שימו לב: אין צורך לשלם צו תשלומים חודשי, מועדי התשלומים של תיקי ההוצאה לפועל וכן בתיקי פשיטות רגל נדחו עד להודעה אחרת! אף על פי שמערכת ההוצאה לפועל עובדת במתכונת חירום (בשל משבר הקורונה) עדיין ניתן להגיש : 1. בקשת חייב לבטל פקודת מאסר 2. בקשת חייב לעכב או לבטל פינוי 3. בקשה
רשות המסים מפרסמת, בתיאום עם הביטוח הלאומי, הקלות בהליך עריכת תיאום מס ליוצאים לחל"ת הזכאים לדמי אבטלה, שלא יידרשו לערוך תיאום מס נוסף עבור דמי האבטלה. הקלות אלו מיטיבות עם כלל העובדים שיצאו לחל"ת ומקבלים אבטלה, ובפרט עם הורים לילדים והורים לילדים עם מוגבלות. ההקלות הן: * עובד שברשותו אישור לתאום מס לשנת 2020 המיועד למעסיקו
הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, כונסת הנכסים הרשמית, סיגל יעקבי, נערכת לגל של פשיטות רגל, על רקע המשבר הכלכלי שנובע מהתפרצות נגיף הקורונה. במסגרת זו היא מבקשת מעוה"ד המבקשים להיכלל במאגר נאמנים מומלצים חדש, כי יסכימו להתמנות לבעלי תפקיד גם אם במסגרת ההליך לא ייפסק להם שכר טרחה ואף לא יוחזרו הוצאותיהם. כונסת הנכסים
נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הורה על מתן צו פתיחת הליכים לחברת ההזנק אינפיבונד בע"מ, שעוסקת בבינה מלאכותית. את הבקשה הגישו 47 עובדי החברה Aלא קיבלו שכר מאז ינואר. החברה לא מבצעת הפרשות לקופות של העובדים במשך מספר חודשים. השופט אורנשטיין מינה לחברה שני נאמנים, שאחד מהם הוא בעל השליטה ודירקטור בה,
שופט בית משפט השלום באילת, מרדכי (מוטי) לוי, דחה תביעה של אב ובנו נגד בנק הדואר, גם כספית וגם מחוק איסור לשון הרע, לאחר שאלה החזירו לו המחאה בהיעדר כיסוי, בעסקת קניית דירה, למרות שיומיים לפני הועברו כל הכספים לחשבון הבנק. על פי התביעה, לפני מספר שנים, פנו התובעים לבנק הדואר בבקשה לפתוח אצלו חשבון
בפסק דינו האחרון, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שעזב את תפקידו בעטייה של פרשת עו"ד אפי נוה, החליט שתיאטרון הבימה לא יפורק ואישר את הצעת הסדר הנושים. בפן האישי ציין הנשיא אורנשטיין: "יש לראות ברגע זה כנשף הבראשית של התיאטרון. ניתנת לו בזאת הזדמנות נוספת, וזרקור תשומת הלב הציבורי מופנה לעבר התיאטרון,
שופטת בית משפט השלום בעפולה, יפעת מישורי, קיבלה תביעה שהוגשה על ידי עירית עפולה, נגד בעלי חברה שלא שילם במשך מספר שנים ארנונה, אגרת ביוב ואגרת שילוט. בפסק הדין הורתה השופטת לבעל החברה לשלם סכום של כ-257 אלף שקלים ועוד 20 אלף שקלים שכ"ט עו"ד. בית המשפט קיבל את עמדת בא כוח העירייה, עו"ד דודי
בכל הליכי חדלות הפירעון (פירוק חברה, פשיטת רגל וכו') מתקיימת תחרות בין נושי החייב חדל הפירעון. שהרי ידוע שגם לאחר מימוש נכסי החייב, לא ייוותר די כסף כדי לסלק את כל החובות. מטרתו של כל אחד מן הנושים היא למקסם את סכום הכסף, שישולם לו על-חשבון החוב. בקשר לכך, יצר הדין סוגים שונים של נושים
הממשלה אישרה ביום א' בערב תקנות שעת חירום, שימנעו הקפאת חשבונות בנק של לקוחות שהצ'יקים שלהם חזרו. זאת בעקבות המצב הכלכלי שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה. את התקנות קידם היועץ המשפטי לממשלה כצעד נוסף להקל על הציבור בתקופת החירום, במטרה להפחית את הפגיעה בלקוחות ובמשק, ולאפשר את המשך ההתנהלות הכלכלית. חוק שיקים ללא כיסוי קובע
שופט בית משפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, הרשיע מספר חברות להפצת ספרי לימוד בגין תיאום מכרזים בפרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך. השופט שחם קבע כי מרבית הסיטונאים המשמעותיים בשוק ספרי הלימוד היו צד להסדר הכובל והתיאום התייחס למספר משמעותי של בתי ספר כ – 90 בתי ספר. התמונה שעלתה מכתב האישום הצביעה על שיטתיות
לאחר שקילת הערות הציבור ופנייתו של ח״כ אופיר כץ משרד האוצר יתקן את טיוטת ההסכם לפיו יינתן מענק בעבור אבטלה ממושכת בעקבות נגיף קורונה כך שגם בני 67 ומעלה יהיו זכאים למענק, כ- 23 אלף אזרחים נוספים יהיו זכאים למענק זה. לאור משבר הקורונה והמצב הכלכלי שנוצר בעקבותיו, בהתאם לטיוטת ההסכם יינתן סיוע באופן חד
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחו של חבר הכנסת חיים כץ, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. עלפי החשד, ח"כ כץ הפיק הכנסות משכירות מ-7 נכסי מקרקעין, שחלקם רשומים בבעלותו וחלקם נרשמו על שם בני משפחתו. מחומר החקירה עולה לכאורה, כי בין
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית של הכנסת בראשות ח"כ מנסור עבאס מהרשימה המשותפת, קיימה דיון מעקב לדיון שהתקיים לפני כחודש בנושא המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית. בדיון הקודם הגישה הוועדה את מסקנותיה המצביעות על הצורך במענה מצד משרד המשפטים על אודות יישום החלטת הממשלה 4618 שעוסקת במאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה
התובעת, שגילה מעל 80 שנה, עלתה לישראל לפני 30 שנה וניהלה את חשבונה בסניף בנק לאומי בגבעתיים במשך 27 שנים. במהלך שנים אלה לא התנהלה התובעת עם פנקסי המחאות, או כרטיסי אשראי, או חשבון באינטרנט. לדבריה, היא נהגה להגיע מידי שלושה חודשים לסניף הבנק ולהוציא כסף במזומן למחייתה השוטפת. בשל אסון שפקד אותה, היא הסתגרה
מאז שנכנס לחיינו נגיף הקורונה ואילץ אותנו להתמודד עם שני סגרים שהובילו לפגיעה כלכלית חמורה, הולכות וגוברות פניות של חייבים, עובדים שכירים ועצמאים, לבית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון. הנתונים מראים זינוק במספר הבקשות לפשיטת רגל, וההערכות הן שהמצב רק ילך ויחמיר. בחברה הערבית, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שנלווה להתפרצות המגפה, מצטרפת למאפיינים נוספים אחרים
– מהי ההגדרה של חופשה ללא תשלום? ככלל, חופשה ללא תשלום (חל"ת ) בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מוגדרת עבור שכיר כחופשה ללא תשלום באישור המעסיק, במשך חודשיים קלנדריים (מה-1 עד ה-31 בחודש) לפחות. – מי חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת החל"ת? חובת תשלום דמי הביטוח עבור מי שנמצא בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים חלה
המוסד לביטוח לאומי הודיע: מקבלי שירותי סיעוד הנמצאים בבידוד, ואין מטפל שיכול לטפל בהם מחשש להדבקה, יכולים לקבל את קצבת הסיעוד בכסף. אחת האוכלוסיות בסיכון מיוחד במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה היא אוכלוסיית הגיל השלישי. חלק מאוכלוסייה זו מצוי בבידוד, או שהוא שוהה בבית שבו נמצא אדם אחר בבידוד. זו אוכלוסייה חלשה שמתקשה בתפקוד היום
מס הכנסה לא פוסח על אף ישוב בביקורות פתע, והן מבוצעות גם בישובי הבדואים בנגב וישובים מרוחקים בערבה – וגם בהם נמצאו כשלים. כך, למשל, אנשי הביקורת של מס-הכנסה "קפצו" לביקור בישוב שגב שלום ובישוב עין יהב שבערבה, במסגרת מבצע ביקורת של מס הכנסה בבתי עסק שהתרכז בעיקר בעיר באר שבע. בסיכומו של יום אשר
על פי התביעה, הקצין מכיר את הנתבע בהיותם בני אותה שכבת גיל ולמדו יחד בבית הספר היסודי. הקשר בין השניים היה קיים במשך השנים ולעתים הופסק. אך יודגש בכל זאת, כי יש בקשר ידידותי זה משקל אשר השפיע על הקצין וסמך עליו ועל המצגים השקריים שהציג בפניו. לפני כשנה וחצי השניים חידשו את הקשר הידידותי
הכל החל לפני כ-20 שנים כאשר ניתן פסק בוררות על ידי בית דין צדק של העדה החרדית הספרדית בירושלים (להלן: "הבד"צ") לפיו חויב התובע בפיצוי עבור דמי שכירות ובגין נזקים שבאחריותו בנוגע לנכס שהתובע, היה אחראי לניהולו ולטיפול בו. לאחר אישור פסק הבוררות בשנת 1999 ע"י ביהמ"ש מחוזי בירושלים , החלו הליכי ההוצאה לפועל, ומונה
החייבת הינה אלמנה, ניצולת שואה, נכה, המתפרנסת מרנטה, מקצבת אזרח ותיק וכן מתקיימת מקצבת סיעוד המועברת ישירות לידי המטפלת. היקף חובותיה של החייבת עומד על 1,446,000 שקלים, היא הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים עוד לפני 15 שנים. מן החקירה עלה, כי החייבת מתגוררת עם ביתה בדירת עמידר. בדיון שהתקיים בעניין החייבת עלה, כי הזוכה באחד מן
על פי הערעור שהוגש, מדובר בחייב שניתן צו כינוס לנכסיו וכיום הוא אינו עובד ומקבל גמלה חודשית מהביטוח הלאומי, בגין אובדן כושר השתכרות וסיוע בשכר דירה. החייב נדרש לשלם מאה שקלים בחודש לקופת הכינוס, אולם הוא ביקש לפטור אותו מכך וכונס הנכסים הרשמי היה בעמדתו, אולם שופט בית משפט המחוזי דחה את הבקשה והוא נדרש
שופט בית משפט השלום בת"א, שאול אבינור, הרשיע היום את עו"ד שמואל אריאלי וחברת אר-שח נכסים בע"מ שבבעלותו, בעבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, בגין השמטת הכנסות משכירות בהיקף של כ- 1.7 מיליון ש"ח, בהגשת הצהרת הון כוזבת וכן בעבירות מע"מ בגובה מאות אלפי שקלים בגין דרישת החזרי פחת ומס תשומות על דירת
זה לא כל כך נעים לראות בנק ללא כסף. בית משפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת דואר ישראל בפיצויים של 1000 שקלים ללקוחה שכאשר מעוניינת בכסף מזומן מסניף בנק הדואר, היא חייבת להמתין עד אשר יגיע לקוח אחר ויפקיד כסף. באחד המקרים כאשר היא איבדה את העשתונות מאחר ולא יכלה להמתין לכסף, אף הזמינו
עיתון גלובס פירסם כי כי במסגרת תוכנית שמכינה רשות המסים לשר האוצר הבא, שחשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז בגינה את המע"מ. כבר לפני ארבע שנים, בשל התגברות תופעת החשבוניות הפיקטיביות, הגורעת מאות מיליוני שקלים בשנה מקופת האוצר, עלה רעיון לאמץ את המודל הצ'יליאני אולם הוא לא זכה לתמיכה רבה. לאחרונה החליט מנהל
שופטי ההרכב קבעו כי למערער היה דפוס פעולה חוזר של פעילות עסקית ניכרת באמצעות חברה מסוימת ואי הגשת הדוחות שלה ואחר כך סגירתה והעברת הפעילות לחברה אחרת דוד דהן משדרות, נידון בבית משפט השלום באשדוד, למאסר בפועל של 11 חודשים לאחר שהורשע באי הגשת 7 דוחות שנתיים – של שלוש חברות פרטיות בבעלותו והדוח האישי
82 בתי עסק בעלי נפח פעילות גואה במיוחד נבדקו על ידי פקיד שומה נתניה, מתוכם נמצאו ליקויים רק ב-7 בתי עסק. מדובר ב-9% בלבד מבתי העסק שנבדקו לא רשמו הכנסות כחוק. באחת הביקורות במוסך המשמש גם כחנות למכירת אופנועים בנתניה, נמצאו שתי העברות בנקאיות על סך 22,500 ₪ שהועברו לחשבון בעל העסק עבור רכישת אופנוע.
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, נעתר לבקשת פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים, והורה על שחרורו בתנאים מגבילים של עו"ד אשר פדלון (60), בעל חברה למתן שירותים משפטיים מבת-ים , בחשד להעלמת הכנסות בסכום העולה על מיליון ₪. על פי המתואר בבקשת המעצר, החשוד, עורך דין בהכשרתו, עסק במתן שירותים משפטיים באמצעות חברה אשר בבעלותו. החשד על כך שאינו מדווח על
התובע הכיר את הנתבע באמצעות מתווך והעביר לו כספים לצורך השקעה, תוך שהוא מבטיח לתובע כי הכסף יוחזר אליו בתוך 3 חודשים ועל מנת לעמוד בהתחייבות, הנתבע אף העביר לו המחאות בסך 240,000 שקלים. רק לאחר מכן התברר לתובע כי המשקיע כביכול הינו, נוכל מתוחכם החייב עשרות מיליוני שקלים . התחילה מדובר היה בהשקעה לכאורה
בכך הכריעו הרכב השופטים במחלוקת הנוגעת לתיקי פשיטת רגל רבים שבית המשפט המחוזי לא רצה לדון בהם. עד כניסת חוק חדלות פירעון החדש, ב-15 לספטמבר, בקשות לפשיטות רגל הוגשו לבתי המשפט, אחרי אישור של כונס הנכסים הרשמי. לאחר כניסת החוק לתוקף, הסמכות הועברה לגורמים מנהליים בין השאר ההוצאה לפועל והכונס ולבתי משפט שלום. בית המשפט
במבצע ביקורת ארצי, שהתמקד בעמותות שונות, במיוחד מתחום החינוך. במהלך המבצע נערכו 89 ביקורות במשרדי השומה השונים בארץ. על פי רשות המיסים ביומנה של עמותה בתחום הדת נמצא כי אירועים שנערכו במבנה העמותה בשנת 2018, ובעבורן קיבלה העמותה תשלום בגובה 2,500 ₪, עבור כל אירוע, לא תועדו בספרי עמותה ואף לא הוצאו קבלות בעבורן. בעמותה
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, הורתה לבזק להעביר לבעל מניות מסמכים שביקש לקבל לפני הליך לאישור תביעה נגזרת בשמה של בזק נגד נושאי משרה בה, הנוגעת לטענה לפיה נושאי המשרה בבזק ניסו באופן מכוון לסכל את רפורמת הפס הרחב. בבזק טענו מנגד כי מדובר היה בהפרות נקודתיות. הכל החל בדוח הפיקוח של
בחודש ספטמבר האחרון נכנס לתוקפו, 'חוק חדלות פירעון החדש', שהחליף חקיקה בת 80 שנה והגדיר כי המטרה הראשונה, היא שיקומו הכלכלי של החייב וקבע, שתהליך השיקום של חייבים יוגבל לארבע שנים, שבסיומן הוא יקבל פטור מחובותיו. מטרתו של אותו חוק, היתה לסייע בשיקומם של החייבים, לא חברות, על מנת שהוא יוכל לעזור ולקדם את שילובו
בתאריך 15/9/2019 נכנס לפועל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חוק זה הינו מחליף של פקודת פשיטת הרגל שעסקה בתחום חדלות הפירעון תחת אחריותו של בית המשפט המחוזי. מיום כניסת החוק החדש לחייהם של החייבים, נראה כי נעשה שדרוג למערכת חדלות פירעון. החוק הביא לשינויים בכמה היבטים, ערכאות בתי המשפט שונו במטרה להוריד מהעומס האדיר אשר
כתב האישום מייחס לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מתן צ'קים ללא כיסוי, עבירות מס והלבנת הון וכן עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל בהיקף כספי של כ-7.5 מיליון שקלים לפחות. בחודש אפריל 2017, הגיש אברמוב בקשה לפשיטת רגל זאת בשל חובות שעמדו כלפיו בסכום של 12 מיליון שקלים, כעבור כחודשיים ניתן
בית המשפט קבע שבהליך חדלות פרעון, הליכי הגבייה המנהליים לא עוצרים או מאפסים את המרוץ להתיישנות. הכל החל כאשר עיריית תל אביב, הגישה למנהל המיוחד תביעת חוב, אותה הגישה העירייה במסגרת בהליך פשיטת הרגל בגין בסכום של למעלה ממאתיים אלף שקל וזאת בגין אי תשלומי חובה, ארנונה, מים, הוצאות אכיפה ושכר טרחה. תביעת החוב התייחסה
בשנת 2017, 28.4 אלף תושבי ישראל עמדו לדין במשפטים פליליים, מהם כאמור מעל 27 אחוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עוד רבע מהעומדים לדין היו בעלי נזקקות מוגדרות דהיינו בעלי תפקוד לקוי של הורים או של ילדים, התמכרות ועבריינות וכמובן עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה. דווקא בהרשעות לא נמצאו הבדלים משמעותיים
הליך פשיטת רגל נועד לאפשר למי שנקלע לחובות כבדים ואינו יכול לפרוע אותם, לקבל הפטר מחובותיו ולהשתקם כלכלית. עת שניתן צו הפטר, החייב פטור מתשלום כל החובות שצבר, למעט מספר מועט של סוגי חובות אשר אינם ברי הפטר: חוב מזונות, משכנתא לחובות שאינם ברי הפטר, תשלום לעובדים שלא שולם, מע"מ, מס הכנסה, חובות ארנונה וקנסות
ההסדר שנחקק כהוראת שעה בשנת 2015 אפשר לחייבים אשר אינם מצליחים לפרוע את חובותיהם משך שנים רבות במסגרת ההוצאה לפועל, לצאת לדרך חדשה. ההסדר נקבע כפתרון ביניים, וזאת עד לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון אשר אושר לאחרונה. המטרה עיקרית שעמדה לנגד עיניהם של מי שהובילו את התיקון לחוק הייתה לסייע לחייבים לראות את האור
על פי הבקשה שהגיש החייב שלו 2 ילדים קטינים פנה להליכי פשיטת רגל בבקשה לפטור אותו מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס. בית המשפט המחוזי הקציב במסגרת הליך פשיטת הרגל את המזונות השוטפים וקבע שיעמדו על הסכום של 2,000 שקלים וזאת, לעומת הסכום שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה שעמד על 3200 שקלים. ההפרש בתום ההליך עמד
שום דבר בחייו של ישראל לא בישר על פשיטת הרגל אותה הוא עתיד לעבור. ישראל בן החמישים, אחראי רכש במפעל מתכת גדול בדרום, הרוויח במשך שנים משכורת מכובדת. לאחר שחרורם של ילדיו מהצבא הצליח ישראל לעזור להם, לממן לימודיהם ואף לחתן את חלקם. כאדם מסודר וקפדן את ההתחייבויות הכספיות אותן לקח, הקפיד ישראל להתאים לרמת
מידי שנה מוגשות בישראל עשרות אלפי בקשות לפשיטת רגל. תפקידו של הליך פשיטת הרגל להגן על חייבים שאינם מסוגלים לשלם את חובם ולאפשר, מצד אחד למי שאינו יכול, באמת ובתמים, לשלם את חובותיו "להתחיל פרק חדש ונקי מחובות. ומצד שני, תפקידו לכנס את נכסיו של החייב, ככל ויש כאלו, על מנת לחלק אותם באופן מוסדר
הליך פשיטת רגל אנשים רבים בישראל נקלעים, מסיבות שונות, לקשיים כלכליים וכאשר אין באפשרותם לשלם את חובותיהם לנושים, ניתנת להם האפשרות לפתוח בהליך של פשיטת רגל. במסגרתו, ניתן צו כינוס לנכסי החייב ובהתאם ליכולתו הכלכלית, נקבע צו תשלום חודשי לתקופת זמן מסוימת. בסיומה, אם עמד החייב בצו התשלומים, קיים את הוראות בית המשפט ופעל בתום
בבסיס העתירה פסיקה לפיצוי בסך 150 דולר ליום על כל יום איחור בפינוי דירת בעלה לשעבר, איש עסקים אמיד. בערעור שהגישה אישה על פסק דינו של בבית המשפט לענייני משפחה, שחייב אותה בפיצוי בסך כ-300 אלף שקל לאחר שסירבה להתפנות, במשך כשנתיים, מדירת בעלה בנפרד. בניגוד להסכם הממון שחייב אותה בפינוי הדירה בתוך 90 יום ממתן הודעת פינוי על-ידי הבעל. בהסכם נקבע עוד, שעל כל יום איחור בפינוי תשלם האישה 150 דולר פיצוי לבעל.
הבלוגרית לורי שם טוב מאתגרת פעם נוספת את מערכת המשפט בישראל לאחר שלפני ימים קבע בית המשפט כי המדינה תממן לה סיוע משפטי פרטי שלא דרך הסנגוריה הציבוריתכדי לנהל את המשפט הפלילי נגדה עכשיו היא דורשת לאפשר לה לעבוד כיצאנית.
פשיטת רגל היא אחד הדברים המורכבים ביותר שיכולים להיות בחיים הפיננסיים המודרניים, כאשר הכוונה היא לאפשר לאדם לפתוח דף חדש. אבל המציאות היא שקבלת משכנתא לאחר פשיטת רגל היא דבר כמעט בלתי אפשרי ומורכב ביותר. ברשותכם אסקור את הקשיים ואת הפתרונות בדרך לקבל משכנתא אחרי פשיטת רגל.
אחרי 15 שנים קשות בהן התמודד עם חובות עצומים וקשיים רבים, אני שמחה שהצלחנו להגיע להסדר ואבי יוצא לדרך חדשה.
הליך פשיטת רגל נועד לאפשר למי שנקלע לחובות כבדים ואינו יכול לפרוע אותם, לקבל הפטר מחובותיו ולהשתקם כלכלית. עת שניתן צו הפטר, החייב פטור מתשלום כל החובות שצבר, למעט שלושה סוגי חובות אשר אינם ברי הפטר: חוב מזונות, קנסות וחובות שנוצרו כתוצאה ממעשי מרמה.
הליך פשיטת הרגל משפיע על משפחתו של החייב ובמיוחד על בן זוגו אך האם גם הוא מוכרז פושט רגל? האם ניתן לגבות גם את חלקו ברכוש המשותף? התשובה איננה חד משמעית אך נקיטת אמצעי זהירות יכולה להועיל לבני הזוג שנקלעו להליך פשיטת הרגל.
האב הסתבך בחובות של מיליונים ונמצא בהליך פשיטת רגל – ביהמ"ש הפחית את המזונות באלף ש"ח
ידיעות וכתבות אודות דיני כספים וחדלות פרעון
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
