בתאריך 15/9/2019 נכנס לפועל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
חוק זה הינו מחליף של פקודת פשיטת הרגל שעסקה בתחום חדלות הפירעון תחת אחריותו של בית המשפט המחוזי.
מיום כניסת החוק החדש לחייהם של החייבים, נראה כי נעשה שדרוג למערכת חדלות פירעון. החוק הביא לשינויים בכמה היבטים, ערכאות בתי המשפט שונו במטרה להוריד מהעומס האדיר אשר היה מונח במשך שנים על בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ, וכן שינה את סדרי הגשת הבקשות..
החוק במתכונתו החדשה, נשען על פקודת פשיטת הרגל ואולם מרבית השינויים הם על בסיס מתווה הרפורמה שהחלה החל משנת 2013 ואילך תוך שילוב הוראות חוק חדשות ופיזור סמכויות לבתי המשפט וללשכות ההוצאה לפועל בבואם לטפל בתיקי החייבים החדשים.
מטרות החוק בגדול, הינן שיקומו של החייב לאחר סיום פשיטת הרגל ושילובו מחדש לאחר שלמד והשכיל במסגרת ההליך את הכלים לניהול נכון של החיים במובן הכלכלי וכן להגדיל באחוזים גדולים את הסכומים שהחייב ישלם לנושיו..
ערכאת השיפוט
המחוקק שם לנגד עיניו מיד לאחר שיקומו של החייב, את הפחתת העומס שנוצר בשנים האחרונות כפי שהיה על בתי המשפט המחוזיים בישראל שנאלצו להתמודד עם עליה חדה בהגשת הבקשות מצד חייבים להליך של פשיטת רגל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עבור החייב – היחיד והתאגיד שינה את ערכאות השיפוט תוך הכנסת בית משפט השלום ולשכת ההוצאה לפועל לתחום של חדלות הפירעון..
לגבי חייב שהוא יחיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קבע כי, הסמכות לדון בהליך של חדלות הפירעון ביחס לחוב מעל ל-150,000 ₪ מוקנית לבתי משפט השלום במחוז שיפוטו של החייב בהתאם למקום מגוריו ו/או בית העסק שלו.
ככל שחובותיו של החייב – היחיד נמוכים מ-150,000 ש”ח ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפני רשם ההוצאה לפועל העוסק בתחום זה.
עו"ד דור כהן מייסד ושותף במשרד עורכי דין שחר כהן ושות'. עוסק בתחום חדלות פירעון, אזרחי מסחרי, פשיטות רגל, הוצאה לפועל וגישור עסקי
