בית המשפט קבע שבהליך חדלות פרעון, הליכי הגבייה המנהליים לא עוצרים או מאפסים את המרוץ להתיישנות.
הכל החל כאשר עיריית תל אביב, הגישה למנהל המיוחד תביעת חוב, אותה הגישה העירייה במסגרת בהליך פשיטת הרגל בגין בסכום של למעלה ממאתיים אלף שקל וזאת בגין אי תשלומי חובה, ארנונה, מים, הוצאות אכיפה ושכר טרחה. תביעת החוב התייחסה לחיובים בארבעה חשבונות שונים שעל שם אישה שחייבת בעירייה לתקופות חיוב שהסתיימו בחודש ספטמבר 2006.
המנהל המיוחד לבדיקת תביעת החוב דחה, את תביעת העירייה זאת בשל התיישנות התביעה, כאשר המנהל המיוחד, עו"ד עמית עוז ציין שאין בנקיטת הליכי גבייה מנהלית כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות בהליכים אזרחיים, כפי שנקבע בהלכת בית המשפט העליון.
בעיריית תל אביב החליטו שלא לוותר ועל הכרעת המנהל המיוחד, הוגש ערעור על ידי העירייה, כאשר הכונס הרשמי הצטרף לעמדת העירייה, והטענה היא כי הלכת פרידמן לא חלה בהליכי חדלות פירעון, ואין להחיל את דיני ההתיישנות במקרה כזה, כאשר אין לפנינו "תביעה בבית משפט" כפי שדורש חוק ההתיישנות, ומכל מקום טענת ההתיישנות היא טענת הגנה שיכול חייב להעלות מיוזמתו כנגד תביעה אזרחית שמגישה נגדו העירייה ואינה יכולה לעלות בהליך חדלות פרעון, שנפתח לבקשת חייב.
בניגוד לעמדת העירייה והכונס, השופט עודד מאור, קבע שעל פי ההלכה הפסוקה דיני ההתיישנות חלים בדיני חדלות פירעון, ועל כן חלה הלכת פרידמן האמורה והוסיף שמאחר וננקטו הלכי גבייה מנהליים, שהם לא עוצרים את מרוץ ההתיישנות, התיישנה התביעה. "במקרה שלפני בחן המנהל המיוחד את תביעת החוב לגופה. הוא דחה אותה בשל התיישנות, ובשים לב להלכת פרידמן, והדין עִמו. זו סמכותו. זה תפקידו. זו חובתו. לא נפלה כל שגגה המצדיקה התערבות של בית משפט", פסק השופט מאור שדחה את הערעור וחייב את העירייה בהוצאות המנהל המיוחד בסכום כולל של 5000 שקלים.
עו"ד דור כהן מומחה לחדלות פירעון ממשרד עורכי הדין "שחר כהן ושות'" מסביר "מנסיוני האישי בהשתתפות בעשרות דיוני הסדר מול רשמי ההוצאה לפועל, ובטענות פרעתי, ראיתי לנגד עיניי כיצד רשויות מקומיות ככלל אינן מוחלות על החוב בכך שאינן נוקטות בהליכים מעשיים באופן אקטיבי לגביית החוב ובעצם ישנות על זכותן. מסיבה שאינה ברורה רשויות מקומיות מתייחסות לחובן כאל חוב שלא ניתן להיחלץ ממנו ו"מחכות בפינה" שנים ארוכות עד יצטרך החייב את הרשות המקומית בכלל או מסמך ספציפי בפרט, כמו למשל אסמכתא להעדר חובות בעת העברת בעלות על נכס, ובמקרה כזה מחכה הרשות לקבל את כל יתרת חובה ללא רצון וכוונה להפחית בריביות וזאת יש לזכור כאשר העירייה לא נקטה בהליכים משמעותיים לגביית החוב באופן רציף כל השנים. התנהלות זו מנוגדת לחוק ההוצאה לפועל ולרוח הנושבת ברשות האכיפה והגבייה. אני סבור כי רשות מקומית צריכה לנהוג בדיוק כמו זוכה פרטי אשר חבים לו חוב ועליה לעמוד על המשמר ולנקוט בהליכי גבייה בכל עת ולא לנהוג כמי אשר סבורה שחובה לא יימחק לעולם. כל האמור הינו מנסיוני האישי בלבד."
