מאז שנכנס לחיינו נגיף הקורונה ואילץ אותנו להתמודד עם שני סגרים שהובילו לפגיעה כלכלית חמורה, הולכות וגוברות פניות של חייבים, עובדים שכירים ועצמאים, לבית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון. הנתונים מראים זינוק במספר הבקשות לפשיטת רגל, וההערכות הן שהמצב רק ילך ויחמיר. בחברה הערבית, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שנלווה להתפרצות המגפה, מצטרפת למאפיינים נוספים אחרים אשר הובילו לשבר פיננסי מתמשך אצל משפחות רבות. האם יצליח המגזר הערבי להתגבר על המשבר? או שמא הוא עומד בפני צונאמי של פשיטות רגל ובפני התרסקות כלכלית ממנה לא יצליח להתאושש?
המגזר הערבי מתאפיין, גם ללא התפרצות גלי הקורונה על משמעויותיהם, בהתנהלות כלכלית לא נכונה. רבים במגזר נמצאים בקשיים כלכליים. לרוב מדובר בחובות קטנים, בין 30 ל-120 אלף שקל, אולם עבור האזרחים הפשוטים, בעלי עסקים קטנים, מדובר בסכומים משמעותיים.
הסיבות לקושי הכלכלי קשורות למאפייני תרבות שמניעים התנהלות לא נכונה. אציין ארבע מהן. ישנם חובות שנוצרו עקב ציות לדור המבוגר. למשל, אם הוריו של צעיר, בעל דירוג אשראי נקי, ביקשו ממנו לחתום על הלוואות שאינן עבורו – הוא יתקשה או אף לא יוכל לסרב, ועקב כך ייכנס לפלונטר כלכלי שייאלץ להתמודד מולו גם בעתיד. במקרים נוספים, החתימה על ערבות משמשת כתנאי לבנות או לחתנים עתידיים בתמורה להסכמת אבי הכלה המיועדת לחתנה.
נוהג נוסף בתרבות הערבית הוא שהגבר – החתן, מביא לנישואים בית. כך קורה שצעירים רבים נוטלים משכנתאות או הלוואות על נכסים בלי שום היתכנות להחזר שלהן, לרוב, ללא עבודה קבועה. משכך, צעירים רבים בתחילת דרכם, בתחילת חיי הנישואים, מוצאים עצמם במצוקה כלכלית שרק תלך ותחריף עם השנים. העתיד, כמו ההווה, הוא של חובות רבים לבנקים.
במגזר בו קיימת תקרת זכוכית, האמונה היא שהדרך למוביליות חברתית עוברת דרך לימודים גבוהים באוניברסיטאות, הסברה היא שידע זה כוח וההתקדמות באמצעותו מאפשרת חיים טובים יותר לדור העתיד. כל המשפחה מגייסת משאבים כדי לאפשר השכלה גבוהה לילד שתיצור עבורו "כרטיס יציאה" ואולי תגרור שיפור לכלל המשפחה. הפניית כל המשאבים הכלכליים לחינוך הגבוה עשויה לרסק, ומרסקת הלכה למעשה, משפחות רבות במגזר.
מחקר שנערך עבור רשות האכיפה והגבייה ופורסם בשנה שעברה, מצא כי הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות חובות במגזר הערבי היא התנהלות כלכלית לא נכונה. על פי המחקר, מרבית החייבים שהשתתפו בו דיווחו כי "התנהלותם הכלכלית היא זו שיצרה את החוב". עוד תיארו כי תרבות הצריכה מעודדת אותם לרכוש יותר, בד בבד עם תלונות על יוקר המחייה בארץ. לשיטתם, הם מרבים בנטילת הלוואות לצורך רכישת כלי רכב, בניית בית גדול יותר ונוטים לפזרנות יתר בשימוש בכרטיסי אשראי. כל אלה מובילים את החייבים למצב של "חוסר ניהול נכון שכן הכנסותיהם נמוכות מההוצאות". רבים מהחייבים ציינו כי רצונם להעלות את רמת החיים היא "עקב אכילס" שכן השאיפה להשיג יותר מכניסה אותם למעגל של חובות.
המצוקה מחריפה
בחודש שעבר, על רקע המשבר הכלכלי בכל רחבי הארץ, ובמגזר הערבי בפרט, התריע יו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ח"כ מנסור עבאס כי "הלוואות הקורונה יביאו לגל רציחות". על פי ח"כ עבאס, המצוקה הכלכלית בחברה הערבית מחריפה עד כדי כך שרבים במגזר אינם מצליחים לקבל הלוואות בבנק ובטח שלא להחזיר את אלו שניטלו כבר. התוצאה היא כי רבים מהם פונים להלוואות בשוק האפור שרק מחריפות את המצוקה. הגבייה, בעקבות חובות אלו, כך נטען, תוביל לגל פשיעה ולמקרי רצח רבים.
החשש מפני העתיד לבוא על החברה הערבית צריך להוביל אותנו לייצר שינוי, אלטרנטיבה לחייבים המצויים במצוקה הכלכלית. יש לספק להם חינוך כלכלי, אפשרות לאיחוד הלוואות ופריסתן מחדש, ובכך לשקמם. חוק חדלות הפירעון החדש, שנכנס לתוקפו בשנת 2019, מציב במרכז את החייב ואת שיקומו הכלכלי. יש להפנות משאבים והסברה לאוכלוסייה הערבית על מנת שידעו שהדרך הזו פנויה עבורם והיא עשויה לעזור להם במצוקתם הכספית. כניסה להליך של חדלות פירעון, תאפשר לחייבים לשקם את עצמם מבחינה כלכלית ולהחזיר לנושים את כספם, ככל הניתן. עם קבלת צו חדלות פירעון, יחויב החייב בהסדר תשלום חודשי ובהגשת דוחות על הכנסותיו והוצאותיו. הצו יקפיא את ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, כך שהוא יהיה מוגן מפני הנושים.
המטרה של הליך חדלות הפירעון היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, בין היתר, באמצעות מתן הפטר בסיום ההליכים. כך, בחסות המדינה ובאמצעותה, יוכלו גם החייבים בחברה הערבית לצעוד לדרך חדשה ואולי גם לעתיד חדש של התנהלות כלכלית נכונה.
