שופט בית משפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, הרשיע מספר חברות להפצת ספרי לימוד בגין תיאום מכרזים בפרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך. השופט שחם קבע כי מרבית הסיטונאים המשמעותיים בשוק ספרי הלימוד היו צד להסדר הכובל והתיאום התייחס למספר משמעותי של בתי ספר כ – 90 בתי ספר. התמונה שעלתה מכתב האישום הצביעה על שיטתיות משמעותית בתיאומים. המקרים עצמם אירעו בין השנים 2007- ל-2013.
על פי כתב האישום, הנאשמים עוסקים במכירה והפצה של ספרי לימוד לחנויות ובתי ספר. בכתב האישום מיוחסים לנאשמים תיאומים בקשר למכרזים בתחום השאלת ספרי לימוד שערכו משרד החינוך או נציגיו. כתב האישום כולל גם שני אישומים בהם עולות טענות לתיאומים של שני מכרזים שנערכו על ידי עיריית חולון ועיריית קריית ים. במסגרת שוק ספרי הלימוד, הנאשמים שייכים לרובד של הסיטונאים. אלה משמשים כגוף מתווך האחראי להפצת ספרי הלימוד לחנויות, בתי הספר והמוסדות. עיקר פעילות הסיטונאים במכירת ספרי הלימוד מתרכז בחודשים יולי – ספטמבר. פעילות זו דורשת יכולות של אחסון, אחזקת מלאי, שינוע וגבייה.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היו פעילים בשוק ששה סיטונאים משמעותיים ומן החומר עלה כי כל הסיטונאים התחרו על אותם לקוחות, ובהם בתי ספר, חנויות, מוסדות, ורשתות ספרים. התחרות בין הסיטונאים התמקדה במחיר ובאיכות השירות ועל מנת שכולם יזכו בנתח שווה, היו הסיטונאים הנאשמים, מחלקים ביניהם את אספקת הספרים לבתי הספר, כך שהחלק בו יזכה כל אחד מהסיטונאים יהיה דומה לחלקו של משנהו. במסגרת זו תיאמו הצדדים גם את הצעות המחיר אותן יגיש כל אחד מהסיטונאים.
השופט עודד שחם שהרשיע את הסיטונאים קבע, כי היה ממש בטענת המאשימה, כי קיומו של קרטל בין הצדדים האמורים מהווה ראיה לכך שהצדדים לו הם המתחרים בשוק. "הנאשמים", כתב בהכרעת הדין, "עומדים בטיעוניהם על חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. אכן, מדובר בחלוף זמן לא מבוטל. עם זאת, בשים לב למורכבותה של החקירה; למועד הגשת כתב האישום; לאופן ניהול ההליך על ידי המאשימה, אשר היה יעיל ואפקטיבי, אין בו כדי לבסס טענה להגנה מן הצדק, בין כשלעצמו, בין בהצטרף לטענות האחרות של הנאשמים".
השופט שחם הוסיף: "לא שוכנעתי מטענת הנאשמים כי הוכחה פגיעה חמורה בזכותם היסודית של הנאשמים לשוויון. גם לא שוכנעתי כי ניהולו של ההליך מהווה פגיעה חריפה באמון הציבור. לא שוכנעתי עוד, כי הונחה תשתית המלמדת על עניין ציבורי של ממש בהעמדה לדין של 'מי שיצרו חזית אחידה של הרוכשים'. יוצא, כי לא עולה במקרה זה פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות העשויה להצדיק את ביטול כתב האישום. עם זאת, בלא לקבוע מסמרות לעניין זה, במסגרת פרשת העונש ניתן יהיה לתת את המשקל הראוי לטענת הנאשמים, כי ההסדרים שקשרו, מושא האישומים החמישי והשישי, נבעו מקשיים במכרזים, אשר לא קיבלו מענה ענייני ומניח את הדעת".
______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט עודד שחם
