החייבת הינה אלמנה, ניצולת שואה, נכה, המתפרנסת מרנטה, מקצבת אזרח ותיק וכן מתקיימת מקצבת סיעוד המועברת ישירות לידי המטפלת. היקף חובותיה של החייבת עומד על 1,446,000 שקלים, היא הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים עוד לפני 15 שנים. מן החקירה עלה, כי החייבת מתגוררת עם ביתה בדירת עמידר.
בדיון שהתקיים בעניין החייבת עלה, כי הזוכה באחד מן התיקים הפרטניים הנכלל בתיק האיחוד, הודיע, כי הוא מוותר על חוב המגיע לו מאת החייבת וביקש להוציא את התיק מתיק האיחוד. בעניין זה ניתנה הצהרה במעמד הדיון כי החייבת לא חתמה עמו על כל הסכם. באשר לזוכה השני אשר הביע התנגדות למתן ההפטר, לאור המחאות שנחתמו על ידי החייבת, בעודה מנהלת תיק איחוד, ניתנה החלטת הרשמת, כי יש לחדש ההגבלות מכוח ההכרזה בתיק וכן על החייבת להגיש תגובתה לבקשת ההתנגדות לאחר בצוע המצאת הבקשה כדין. במועד הדיון ולאחר חקירת העובדות, קבעה הרשמת, כי הזוכה לא פעל על פי ההחלטה ולא ביצע מסירה של התנגדותו לחייבת כפי ההחלטה שניתנה בתיק.
הרשמת רביב, הדגישה בהחלטתה, כי על פי דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 הוראת שעה)(הפטר לחייב מוגבל באמצעים) תשע"ה 2015, עולה ההנחה כי במידה ולא יינתן הפטר לחייבים שאין ידם משגת לשלם את חובם, לא יתאפשר להם לצאת ממעגל החובות לדרך חדשה. "כך גם במקרה דנן, גובה התשלום החודשי שמשלמת החייבת לפי צו התשלומים שניתן לה, לא יביא לפירעון מלא של חובותיה, אלא יביא להנצחת החובות ולהותרתה כחייבת מוגבלת באמצעים משך שנים רבות. זאת ועוד, לנושים לא תצמח תועלת כלכלית משמעותית ולא יצליחו לגבות את חובם".
לאור האמור, קבעה הרשמת רביב, כי נסיבותיה של החייבת, כפי שעולות מבקשת החייבת ומהחקירה שנערכה לה, מצדיקות מתן צו הפטר. אולם, מאחר והחייבת עשתה שימוש בשיקים ואינה רשאית לעשות כן במסגרת הליך ההפטר וניהול תיק איחוד, חייבה הרשמת את החייבת לשאת, בין היתר, בסכום השיקים שסורבו בגינם נפתח תיק ההוצאה לפועל הפרטני, אשר צורף לתיק האיחוד.
עו״ד אמילי דהן- ויזמן ראש מחלקת הוצאה לפועל בפרימת עורכי הדין kr מתייחסת להחלטה:
החלטתה של הרשמת ניתנה במסגרת בקשת ההפטר שהגישה החייבת שהינה ילידת 1926, אלמנה, ניצולת שואה, נכה, המתפרנסת מקצבת אזרח ותיק וכן מקצבת סיעוד המועברת ישירות לידי המטפלת. האשה הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים עוד בשנת 2005. מחקירת היכולת שלה עלה כי היא מתגוררת עם בתה בדירת עמידר.
בשנת 2005 ניתן לה צו חיוב בתשלומים בסך של 300 שקל בחודש , שבו היא נשאה במשך שנים.
מטרת הליך קבלת ההפטר נועד לאפשר לחייבים אשר אין להם רכוש והכנסה מהם ניתן יהיה לפרוע את חובותיהם להתחיל דף חדש על-ידי מחיקת החובות.
במקרה דנן, קבעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדת רביב כי נסיבותיה של החייבת, כפי שעולות מבקשתה ומחקירת היכולת שנערכה לה מצדיקות מתן צו הפטר.
לא ניתן להתעלם מתחושת ההגינות והצדק בפסק דינה של כב׳ הרשמת רביב. אשר העמידה את טובת החייבת בראש סדר החלטותיה.
הצעת החוק החדשה שהיא בעצם תיקון לחוק ההוצאה לפועל, מבקשת בעצם לתקן את העוול שנגרם לחייבים רבים שמוצאים את עצמם במעמד של חייב מוגבל באמצעים לאורך שנים רבות ללא קרן אור.
ההצעה נובעת מתוך הבנה שרוב החייבים המוגבלים המצויים בסיטואציה הזו הם אנשים קשיי יום שנסיבות חיים קשות גרמו ליצירת החובות.
הצעת החוק חותרת גם לייעל את מערכת ההוצאה לפועל, ולהקל על העומס המוטל עליה, מתוך הבנה שאחוזי הגבייה מחייבים מוגבלים באמצעים הם נמוכים מאוד, מה שיוצר ריבוי תיקים פתוחים ומיותרים.
משמעותו של ההליך היא שינוי יסוד במערכת ההוצאה לפועל, במובן הזה שתינתן לרשמי הוצאה לפועל סמכות שקיימת כיום רק לשופטי בית המשפט המחוזי, והיא הפטר מחובות.
משמעות נוספת היא סוציאלית, שכן מעתה משפחות רבות המצויות במעגל החובות בהוצאה לפועל תוכלנה להשתחרר ממנו.
ובעקבות זאת סעיף 69י(2) המתוקן שיתווסף לחוק ההוצאה לפועל קובע את האופן שבו ינתן הפטור מחובות.
