זה לא כל כך נעים לראות בנק ללא כסף. בית משפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת דואר ישראל בפיצויים של 1000 שקלים ללקוחה שכאשר מעוניינת בכסף מזומן מסניף בנק הדואר, היא חייבת להמתין עד אשר יגיע לקוח אחר ויפקיד כסף. באחד המקרים כאשר היא איבדה את העשתונות מאחר ולא יכלה להמתין לכסף, אף הזמינו לה משטרה. השופטת אביגיל ון-קרפלד, ציינה בהחלטתה כי זימון המשטרה ללקוחות אינו פתרון הולם.
תושבת ירושלים הגישה תביעה נגד חברת דואר ישראל, לפיה כאשר היא מגיעה למשוך כספי העברה, אין כספים בקופה. לטענתה היא נדרשת לכתת רגליה בין סניפים או נדרשה על ידי פקידי הדואר להמתין עד להפקדת כספים על ידי לקוחות משלמים. נטען על ידה כי מדובר בתופעה חוזרת. באחד המקרים עובדי סניף הדואר, הזמינו לה משטרה בטענה של הפרת הסדר הציבורי, בשל איבוד עשתונות של בתה שחסמה את פעילות האשנב בסניף, עד שיתאפשר לאימה למשוך כספים.
"עד לפני שנה וחצי מעולם לא נתקלתי בבעיה הזאת. יום אחד נכנסתי לדואר ואמרו לי שאין כסף. אני לא וויתרתי פניתי למבקר המדינה ולא ענה לי. אני רוצה להיכנס להציג את התעודת זהות וללכת. אני לא מבינה למה קראו למשטרה, המשטרה הייתה צריכה להגיד למנהל שעליו לדאוג שיש כסף", אמרה הלקוחה בבית המשפט והוסיפה: "אומרים לי שאין כסף ואני צריכה ללכת הביתה. בסופו של דבר האירוע נפתר בזה שאחד האנשים בדואר אמר שיש לו כסף והוא ייתן לי. מאז שהגשתי את התביעה אין שיפור. שאומרים לי שאין כסף אני צועקת שיש לי תביעה ופתאום יש כסף בלי שאני מחכה ובלי שמצטבר כסף".
נציגת הדואר אמרה בדיון כי חוק הבנקאות לא חל על בנק הדואר. "חובה שלנו היא לשרת את הלקוח ולתת מענה וברגע שאין לנו אופציה יש כל מיני ניסיונות לתת לו מענה למשל שימתין עד שייכנסו כספים. זה אומנם לא סביר, מצד שני אי אפשר שהסניף יחזיק 2 מיליון שקלים", אמרה נציגת רשות הדואר והוסיפה: "אני רוצה להדגיש את ההתנהגות של התובעת, זה גורם להעלבת עובד ציבור, לשיבוש העבודה. אם היא יכולה לחכות מה טוב, זה לא יותר מ- 10 דקות רבע שעה".
השופטת אביגיל ון-קרפלד, לא קיבלה את דברי נציגת רשות הדואר, חייבה את הדואר בתשלום של 1000 שקלים לתובעת ומחקה את התביעה את המשטרה והורתה לרשות הדואר לשלם להם הוצאות בסך 250 שקלים. עוד אמרה השופטת כי אם אותה אישה היתה מגישה את התביעה על כל המקרים היא היתה מחייבת את הדואר על כל מקרה ומקרה. העדר יכולת למשוך כספים המוחזקים אצל הנתבעת מקשה על ניהול שגרת חיים תקינה. מודל עסקי המבוסס על כך שהלקוח יגיע לסניף הדואר וימתין להפקדות של כספים על מנת למשוך את כספו מנוגד לסעיף 2(א)(3) לחוק הגנת הצרכן הקובע איסור הטעיה. אי פרסום העובדה שאין חברת דואר ישראל מתחייבת שיהיו כספים זמינים בסניף ללקוחות מהווה הטעיה וכן מצג שווא", כתבה השופטת ון קרפלד והוסיפה: "הזמנת המשטרה בטענה של הפרת הסדר הציבורי בשל איבוד עשתונות של בתה של התובעת שחסמה את פעילות האשנב בסניף עד שיתאפשר לתובעת למשוך כספים, מהווה ניצול לרעה של הזכות להתלונן במשטרה על הפרת הסדר הציבורי. על חברת דואר ישראל לחשוב על פתרון אחר, וזימון המשטרה אינו פתרון הולם".
