כמה מזונות ישלם אב שגרושתו מרוויחה יותר?

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בשאלת גובה המזונות של בני זוג גרושים. הגבר משלם כיום על שני ילדיהם בהתאם להסכם ביניהם שקיבל תוקף של פס"ד, סכום של 4,500 ש"ח לחודש,וכן הוצאות שוטפות נוספות.
הדיון שהתנהל במחוזי הוא בהקשר להליכי פשיטת הרגל של האב, שהסתבך בחובות של מיליונים. לאחר מתן צו כינוס נכסים כנגדו, הגישה האם בקשה לקציבת מזונות. בבקשתה טענה האם, כי היא משתכרת 11,000 ש"ח נטו לחודש, היא משלמת משכנתא וכן את שכר הלימוד עבור גן הילדים. האם דרשה קציבת מזונות בסך של 6,840 ש"ח לחודש.
האב טען בתגובה כי הוא מרוויח 8,000 ש"ח נטו לחודש, הוא נישא בשנית ונולד לו ילד קטן, יש לו חובות במיליוני שקלים, הילדים שוהים עמו לפחות מחצית מהזמן, כך שבפועל הוא נושא במחצית מהוצאותיהם. האב ביקש להפחית בשיעור ניכר את המזונות שעליו לשלם.
הכונס הרשמי טען בתגובה לבקשה כי לאור העובדה שהאב משלם תשלום חודשי בסך 600 ש"ח לנושיו, ועל מנת ליצור איזון עם אינטרס הנושים, יש להעמיד את קציבת המזונות על סך של 2,500 ש"ח לשני הקטינים. המנהל המיוחד סבר כי לאור צרכי הקטינים, קציבת המזונות צריכה להיות 3,500 ש"ח. ביהמ"ש קיבל את עמדתו של המנהל המיוחד, פסק בהתאם לכך וציין: "אם מבקשת החייב לשנות מפסק הדיו של בית המשפט לענייני משפחה, עליו לנקוט בהליך המתאים, לאחר קבלת אישור בית משפט זה".
האב לא שילם את קציבת המזונות במשך כשנתיים, ורק לאחר שהשופט נפתלי שילה הורה להוציא כנגדו צו מאסר אם לא ישלם, הוא החל לשלם את קציבת המזונות. בסיום דיון בנושא קבע השופט:
האב הגיש, באמצעות עו"ד אמירה נהיר "בקשה לביטול החלטה לקצוב למבקשת מזונות קטינים ובקשה לחייב את המשיבה בתשלום מזונות קטינים לידי החייב". האב טען כי הוא והאם חולק זמני שהות שווין עם הקטינים והכנסות האם עולות בהרבה על הכנסותיו. האב הוסיף כי הילכת 919, שבה נקבע כי החל מגיל שש חלה חובת המזונות על האב מדין צדקה בלבד, מהווה "שינוי נסיבות", ולכן מהווה עילה לביטול פסקי הדין למזונות שנתנו טרם ההלכה (ההלכה ניתנה ביולי 2017).
עוד הוסיף האב כי הוא היה ההורה הדומיננטי מאז לידת הילדים. "האם עובדת כעורכת דין והיא נעדרת רבות מהבית ומזניחה את הקטינים". בנוסף טען שוב כי נישא בשנית, נולד לו ילד נוסף ושכרו 8,000 ש"ח בחודש. "מאידך, האם משתכרת 11,000 ש"ח נטו לחודש, בבעלותה דירת גג בשווי של מעל שני מיליון ש"ח שהועברה אליה אגב גירושין ללא תמורה ויש לה בן זוג אמיד הנושא עמה בחלק מההוצאות".
האם טענה מנגד כי יש לדחות את הבקשה. לדבריה בדיון שנערך בפברואר נקבע כי האב רשאי להגיש תביעה להפחתת מזונות לבימ"ש  לענייני משפחה. האב התעלם מהחלטה זו ופנה בבקשה לבית משפט של פשיטת רגל.
האם דחתה את טענות האב לפיהן מחצית מהזמן הילדים נמצאים אצלו וציינה כי בתסקיר העו"ס הומלץ כי הילדים ישובו אליה במוצ"ש בסופי השבוע בהם הם שוהים אצל האב. עוד טענה כי האב "חי חיי מותרות מנקרי עיניים, כאילו הוא לא נמצא בהליך פשיטת רגל. הוא הונה את נושיו הרבים, לא שילם במשך יותר משנתיים את קציבת המזונות ורק בעקבות פקודת המאסר, הוא החל לשלם מזונות".
השופט נפתלי שילה הבהיר בפתח דבריו כי הטענה העיקרית של האב היא כי הילכת 919 מהווה שינוי נסיבות, את שאר הטענות הוא העלה כבר בבקשה המקורית. שינוי נוסף שקרה אך הוא לא מהותי לדברי השופט, הוא שהאם מרוויחה היום 13,000 ש"ח נטו, ולא 11,000 ש"ח כמו בזמן הבקשה המקורית.
השופט ציין כי אכן הלכת 919 שינתה את הדין, וכעת החבות מגיל שש חלה על שני ההורים באופן שווה בהתאם לזמני השהות ולהכנסותיהם. השופט ציין כי יש מספר פסקי דין שאכן ראו את ההלכה החדשה כ"שינוי נסיבות", אך ישנם גם מקרים רבים בהם נקבע כי ההלכה לא מהווה שינוי שאינו צפוי ולכן מדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העסקה. השופט קבע כי המסקנה היא שאין לראות בהלכה עצמה משום שינוי נסיבות המצדיק "פתיחת" הסכם גירושין.
השינוי היחיד אם כך הוא התוספת בשכרה של האם. השופט קבע כי משעה שיש לה 2,000 ש"ח נוספים שלא היו ברשותה כשנקצבו המזונות, היא יכולה לעשות בהם שימוש הן לצרכיה והן לצורך כלכלת הילדים. לכן לאור זאת קבע השופט כי יש להפחית את קציבת המזונות ב-1,000 ש"ח, ואת הסכום הזה יהיה על האב להוסיף לתשלום החודשי המיועד לנושים.
להחלטה המלאה לחצו כאן