לבית משפט השלום בירושלים, הוגשה תביעה בסך 30 אלף שקלים, כנגד משטרת ירושלים על מעצר שווא של גבר בן 52, שרצה להפגין נגד מצעד הגאווה במסגרת הפגנה חוקית. בתביעה נטען כי מדובר בעבירה שלא קיימת בספר החוקים.
על פי התביעה, מדובר באדם שרצה להפגין נגד מצעד הגאווה והוא נעצר בטענה שהייתה לו כוונה להפר את הסדר הציבורי במהלך המצעד, זאת למרות שלמשטרה לא הייתה שום אינדיקציה אמיתית לכך. התובע, תושב ירושלים, נחשף למודעות של ארגון להב"ה על הפגנה נגד מצעד הגאווה שהתקיים בבירה לפני מספר חודשים, והחליט להגיע להפגנה שאושרה על ידי המשטרה. התובע הגיע לרחוב עמק רפאים, שם נתקל במחסום הראשון של המשטרה.
"רק חובשי כיפות עוכבו לחקירה"
התובע שם לב שהשוטרים מעכבים רק את חובשי הכיפות, והחל לצלם את המתרחש. לאחר מספר דקות נאלץ למסור את פרטיו האישיים לשוטרים במקום, ומשחזר על בקשותיו להתקדם אל מקום ההפגנה אף נאלץ לחכות שיבדקו את פרטיו במסוף נייד, בדיקה בה לא נמצאה אינדיקציה שלילית לגביו.
למרות זאת לא הורשה התובע להמשיך לכיוון ההפגנה, שכבר הייתה לקראת סיום. הוא נשלח לנקודת הביקורת השניה, שם נאלץ למסור שנית את פרטיו לבדיקה וגם רוקן את כיסי מכנסיו. לאחר הבדיקה ליוו את התובע מספר שוטרים, בעודו בדרכו להפגנה. אולם מטרים ספורים לפני המקום המיועד עצרו השוטרים את התובע, לקחו את המצלמה שברשותו וביקשו לערוך לו בדיקה נוספת, שנערכה שעה שלמה בצהרי היום, בשמש החמה, כשהוא מנוע מלהתקדם.
השפלה כואבת
בכתב התביעה מתוארות תחושותיו הקשות של התובע שהיה נראה כעציר המלווה בשוטרים, כאשר מאות צועדי המצעד חולפים על פניו. "השפלה היתה עצומה ומכאיבה שבעתיים" נכתב בכתב התביעה, "שכן התובע התכוון למחות כנגד הצועדים, ותחת מחאה הוא הושם בידי השוטרים כעצור וכעבריין בצידי דרכם הבוטחת של באי המצעד. התובע ישב וחשב שכל אלו שעוברים מסתכלים עליו ואומרים בינם לבין עצמם "מי יודע מה הוא תכנן הפושע הזה". כך חש באותה שעה שעוכב ללא סיבה על ידי השוטרים באמצע הרחוב".
לאחר כשעה נאמר לתובע כי עליו להגיע לתחנת המשטרה, ללא שנאמרה לו סיבת העיכוב. התובע נלקח לתחנת מוריה והוכנס לחקירה, כשהוא אינו יודע מה סיבת עיכובו. כאשר החוקר שאל את השוטר לסיבת המעצר, אמר השוטר כי התובע חשוד ב"כוונה להפר את הסדר הציבורי". התובע הכחיש הכל וניסה להציע לחוקר לצפות בתיעוד שצילם לאורך הדרך, אולם החוקר סירב.
בתום החקירה הועבר התובע לתא מעצר קטן בו שהו חמישה או שישה עצורים נוספים. יחד איתו ישב בתא יהודי חרדי שנעצר ברחוב סמוך, לאחר שלטענתו יצא למשוך כסף בכספומט. השניים ניסו להבין מתי ישוחררו, ומאחד השוטרים ששמר עליהם התברר שמחכים שהמצעד יסתיים. רק לאחר סוף המצעד, בסביבות השעה 21:00 הם יורשו לצאת. בשעה 21:40, אחרי חמש שעות ורבע של עיכוב, מעצר, חקירה וכליאה, הורשה התובע לצאת חזרה לביתו, זאת בזמן שהשוטרים מסרבים לתת לו טופס שחרור על הזמן שבו היה בכלא.
________________________________________________________________
