בחודש ספטמבר האחרון נכנס לתוקפו, 'חוק חדלות פירעון החדש', שהחליף חקיקה בת 80 שנה והגדיר כי המטרה הראשונה, היא שיקומו הכלכלי של החייב וקבע, שתהליך השיקום של חייבים יוגבל לארבע שנים, שבסיומן הוא יקבל פטור מחובותיו. מטרתו של אותו חוק, היתה לסייע בשיקומם של החייבים, לא חברות, על מנת שהוא יוכל לעזור ולקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.
החוקרים בדקו 82 תיקים של פשיטת רגל, של אנשים פרטיים, שהוגשו בבתי המשפט בתל אביב ומרכז, במהלך 4 השנים בין 2012 ו-2016 ומצאו, כי מחצית מהחייבים שילמו עד 2,500 שקלים בשנה יותר מעבר ליכולתם. דהיינו, המחקר בדק ומצא, כי למרות שהחייבים מכניסים יותר ממה שהם מוציאים, התשלום לנושים הינו גבוה מההכנסה הפנויה שלהם ולמעשה, הם עשויים לצבור חובות נוספים מחדש, דבר שעשוי להקשות על מאמצי השיקום הכלכלי של החייבים.
לתוצאה הזאת, כך על פי המחקר, השפעה כפולה שאם החייב כן יצליח לשלם לקופת הכינוס, זה יבוא על חשבון תשלומים אחרים וייווצרו לו חובות חדשים, דבר שעלול להציג את החייב כחסר תום לב ולהוציאו מההליך וכן יפגע במטרת ההליך לשיקום החייב מהתנהלות כלכלית תחת חובות. כמו כן, זה עשוי להביא קביעת צו תשלומים שסביר שהחייב לא יוכל לשלם אותו באופן תדיר ובתוצאה ישירה, זה עשוי להוביל לביטול הליך חדלות הפירעון והשארתו ללא פתרון.
עוד עלה מהמחקר שקיים קשר חיובי ומובהק בין מספר הנושים הפיננסיים שבדרך כלל זה הבנקים, ושככל שיש מספר גבוה יותר של נושים פיננסים, דהיינו הבנקים, שהוכרו על ידי בית המשפט כ"נושים מקצועיים", "פער הצו" יהיה גבוה יותר. הסבר אפשרי לממצא הזה, הוא שהנושים המקצועיים מיוצגים היטב בהליך, ומגיעים לתוצאה טובה יותר עבורם, שמשמעותה קביעת צו תשלומים גבוה יותר. ממצא זה מנוגד לדפוס התנהגות השכיח בקרב חייבים, שכדי לנהל חובות, נוטלים הלוואות קטנות אך מרובות, מכמה מוסדות פיננסיים שונים.
עו"ד גיא סרוסי מומחה לחדלות פירעון מגיב למחקר "לא פעם אנו נתקלים בחייבים נושרים מההליך עקב אי יכולת לעמוד בתשלום החודשי. חוק חדלות פירעון החדש, השם את החייב במרכז נותן לכך דגש משמעותי. למאבק על גובה התשלום החודשי משמעות קריטית, כך שיוכל החייב גם לנסות ולנהל שגרת חיים נורמלית מחד ולהחזיר את חובותיו בזמן ריאלי. מכאן שאיכות הייצוג המשפטי תשפיע על כך רבות."
משרד עורכי דין סרוסי-מארון מתמחה בהליכי חדלות פרעון והצאה לפועל.
