שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, הורתה לבזק להעביר לבעל מניות מסמכים שביקש לקבל לפני הליך לאישור תביעה נגזרת בשמה של בזק נגד נושאי משרה בה, הנוגעת לטענה לפיה נושאי המשרה בבזק ניסו באופן מכוון לסכל את רפורמת הפס הרחב. בבזק טענו מנגד כי מדובר היה בהפרות נקודתיות.
הכל החל בדוח הפיקוח של משרד התקשורת שהטיל עיצום כספי בסך של כ- 8.5 מיליון שקלים על בזק בגין הפרה של הוראות הרישיון החלות עליה. בדו"ח נקבע כי התנהלותה של בזק ממועד תחילת הרפורמה עולה כדי הפרה של מספר הוראות בתיק השירות. בכלל זה נקבע כי בזק הפרה את ההוראה בתיק השירות שעניינה איסור העברת מידע למחלקת השיווק והמכירות, מה שהתבטא בשיחות שימור מול לקוחות בטרם השלמת המעבר, הפרה את הוראות תיק השירות בכך שלא אפשרה מימוש של תהליכים בעל-פה בתקופת הביניים עד להקמת ממשק ממוכן, הפרה את ההוראות לעניין משך הזמן שנקבע למעבר מנויי תשתית מהחברה לספק שירות ומעבר מנויים בין ספקים על גבי תשתית החברה וכן הפרה את ההוראות החלות עליה בכך שהפעילה מוקד של ספקי שירות בהיקף מצומצם ביחס ליתר המוקדים, ובכך הפלתה בין סוגי המנויים השונים.
בבסיס הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, עמדה טענת בעל המניות, לפיה ההפרה בגינה הוטל על בזק העיצום הכספי, היא תולדה של מדיניות מכוונת שהותוותה על-ידי נושאי המשרה בבזק. משכך, לטענת בעל המניות, חייבים נושאי המשרה לפצות את בזק, בגין חסרון הכיס שנגרם לה כתוצאה מתשלום העיצום הכספי. בעל המניות, עתר כי בית-המשפט יורה לבזק לגלות לו שורה של פרטים ומסמכים אותם הוא פירט בבקשה. לטענתו לאחר קבלת הפרטים והמסמכים המבוקשים, הוא יוכל לבחון את עילות התביעה העומדות לבזק, ובכלל זה לשקול הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה נגד נושאי המשרה בה כולם או חלקם.
לטענתו, בזק, בהובלת נושאי המשרה בה, התוותה מדיניות סדורה שמטרתה היתה לסכל את הרפורמה. ההפרה המתמשכת והמכוונת של בזק את הוראות הרגולטור הובילה לכך שמשרד התקשורת הטיל עליה עיצום כספי, שגרם לה לחסרון כיס של 8.5 מיליון שקלים. לגישתו עומדת לבזק עילת תביעה לכאורה נגד נושאי המשרה בה שהפרו את חובות הזהירות והאמונים המוטלות עליהם. עוד נטען כי נושאי המשרה חרגו מסמכותם, וכי מעשיהם ומחדליהם מהווים גם רשלנות והפרת חובה חקוקה באופן המקים לחברה עילת תביעה נגדם. עוד ציין המבקש כי בזק טענה בחוסר תום-לב כי לנושאי המשרה ניתנו כתבי פטור ושיפוי, למרות שזה אינו המצב.
מכלול טענותיה של בזק ובכלל היו כי ההפרות שנמצא שבוצעו על ידיה, היו הפרות נקודתיות שנבעו מהקושי ביישום הרפורמה ולא ממדיניות הפרה מכוונת.
השופטת רונן החליטה לבסוף לאשר את הבקשה לקבלת המסמכים הבאים: דוחות הביקורת הפנימית, דוחות בדיקה או מסמכים שהוכנו על ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה לרבות אירועים נושא דוח הפיקוח. פרוטוקולים של דיוני דירקטוריון החברה המתייחסים ליישום הרפורמה או לאירועים נושא דוח הפיקוח והנחיות, נהלים, ומסמכים פנימיים שהוכנו על-ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה ועם האירועים נושא דוח הפיקוח.
"כל האזכורים הללו מעידים על עמדתו הברורה של משרד התקשורת לפיה בזק עשתה דין לעצמה, ניסתה לסכל את הרפורמה באופן מודע ומכוון, לא שיתפה פעולה עם יישומה אלא פעלה לפי ראות עיניה בלבד תוך התעלמות מהחלטות המשרד", כתבה השופטת רונן בהחלטתה והוסיפה: "סיכומה של נקודה זו – אני סבורה כי די בכל האמור לעיל ובעיקר בכוחם המצטבר של הדברים, כדי להצדיק את המסקנה לפיה המבקש עמד בנטל הנמוך שהוטל עליו בשלב זה של הדיון. המבקש הניח תשתית ראייתית ראשונית לכך שנושאי המשרה בבזק אכן התוו מדיניות מכוונת של הפרת הוראות הרגולטור".
