בריתה שווה לברית? תלוי לאיזה שופט מגיעים. אב ובתו, שהלכו לחגוג בריתה בתקופת הקורונה, בניגוד לחוק שאסר יציאה מהבית למעט ברית, חתונה ולוויה, קיבלו קנס והחליטו להישפט על כך. האב זוכה אצל השופטת עדי בר-טל, שקבעה שמסיבת בריתה וברית, זה היינו אך. שבוע לאחר מכן, הבת הורשעה באותו בית משפט, אצל השופט אלעד לנג, לגבי אותה עבירה באותו אירוע. הבת החליטה לערער על כך וגם שופטת המחוזי רבקה פרידמן פלדמן קבעה, כי אין מקום להשוואה בין "ברית" ל"בריתה" ודחתה את הערעור וחייבה אותה לשלם 1,000 שקלים הוצאות.
נגד האב והבת הוגשו כתבי אישום על ידי יחידת התביעות של המשטרה, בשל כך שיצאו למרחב הציבורי שלא לברית, חתונה או לוויה. האב נשפט אצל השופטת עדי בר-טל, שם נטען על ידי התביעה המשטרתית כי ההיתר שניתן לביצוע ברית, הינו היתר מכח מצווה דתית המחייבת קיום ברית לאחר 7 ימים מיום הלידה, להבדיל מבריתה, אותה ניתן לדחות בחודש או חודשיים… השופטת בר טל לא קיבלה את הטענה, זיכתה את האב וציינה בהחלטתה כי לוויות ובריתות הן מצוות דתיות, אשר יש לקיימן במועדים ברורים, להבדיל מבריתה, אולם כאמור, משהוספה לתקנה אף "חתונה", אשר אין כל חובה דתית לקיימה בתאריך כזה או אחר, הרי שלא ניתן לטעון שהתקנה כוונה אך למצוות הדתיות המחויבות בזמנים קבועים על פי ההלכה.
כעבור שבוע, הגיע הבת להישפט אצל השופט אלעד לנג ומה רבה היתה הפתעתה, כאשר הוא החליט להרשיע אותה בעבירה, כאשר הוא קבע כי הטעם לכך הוא כי האירוע של ברית נדרש להיות מקוים, הן על פי המקורות הדתיים והן על פי אלה הרפואיים, ביום ספציפי לאחר לידת הבן, בעוד אירוע של בריתה, הינו אירוע "מסיבה", אשר נהוג לקיימה בסמוך ללידה, אך במועד שאינו דווקא קרוב מאוד למועד הלידה, וממילא אינו נקוב בימים וציין לגבי חתונה כי: "נראה כי היגיון המחוקק בעניין זה טמון במורכבות הכרוכה בארגון אירוע של חתונה, אשר ככלל דורש הכנה וארגון מורכב בפרק זמן של מספר חודשים מראש, כך שביטולו מכורך איסור עריכתו, עלול היה לגרום להכבדה בלתי מידתית על הציבור".
פירוש שונה
הבת לא ויתר והחליטה לערער על החלטת השופט לנג לבית המשפט המחוזי, בתחילה הפרקליטות עוד שקלו להסכים לזיכוי, שכן מדובר באותו אירוע בו שהו האב והבת, אבל בסופו של דבר טענו כי התקנות קבעו מקרים ספציפיים ומפורשים בהם ניתן לצאת למרחב הציבורי, ובהם ברית ובריתה איננה ברית מילה.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שכאמור דחתה את הערעור, ציינה בהחלטתה כי דעתה כדעת השופט לנג וציינה בין השאר כי אין מקום להשוואה בין "ברית" ל"בריתה".
"ברית מילה", כתבה השופטת, "היא מצווה ביהדות, שעיקרה למול את עורלת הזכרים. ההתכנסות נועדה לטקס כריתת העורלה ביום השמיני ללידתו של תינוק. 'בריתה', המכונה גם 'זבד הבת' היא מסיבה, לציון השמחה הקשורה בהולדת הבת. אימוץ המונח 'ברית', והפיכתו ל'בריתה' ככינוי למסיבה הקשורה בהולדת הבת, אינו יוצר זהות בין האירועים, שבבסיסם הם שונים לחלוטין".
עוד הוסיפה השופטת פרידמן-פלדמן: יתרה מזו, כאמור, ברית יש לערוך ביום השמיני ללידתו של התינוק, ואילו "בריתה" ניתן לערוך בכל מועד, כפי שנעשה גם באירוע מושא תיק זה, עת נערכה החגיגה חודש לאחר הולדת התינוקת. אין בהבחנה בין "ברית" ל"בריתה" קשר לדת, אין בה פגיעה בחופש הדת ואין בה פגיעה בעיקרון השוויון".
_____________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
______________________________________________
