שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, קיבלה בקשת רשות ערעור על חילוט משאית שנשאה מטען חורג והורתה להחזיר את המשאית לבעליה מאחר וסמכות התפיסה הופעלה על ידי המשטרה שלא בהתאם למדיניות אכיפה סדורה, ועל כן יש מקום להורות על שחרור המשאית.
ההחלטה ניתנה בבקשת רשות לערור שנסבה על משאית שנתפסה לאחר שאותרה כנושאת מטען שמשקלו עולה על המותר על-פי דין. המשטרה תפסה את המשאית מכוח סמכותה לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, ובהמשך אף הודיעה כי בכוונתה לבקש את חילוטה העתידי מכוח סעיף 39 לאותה הפקודה. מנגד, בעל המשאית טען כי במקרה מסוג זה על המשטרה לפעול בהתאם להסדר הספציפי הקבוע כאמור בסעיף 57א לפקודת התעבורה, וכי מכל מקום תפיסת המשאית נעשתה ללא מדיניות סדורה ובאופן שמוביל לתוצאה קשה ובלתי מידתית.
סכנה ברורה
ההחלטה הדגישה את חומרתן של העבירות הנוגעות להעמסת יתר של רכבים מסחריים ואת הסכנה הברורה הטמונה במעשים שכאלו לכלל ציבור משתמשי הדרך. בהתאם לכך, הובהר כי ההסדר הקונקרטי בפקודת התעבורה המאפשר להורות על השבתת רכב אינו מוציא מכלל פעולה את הסמכות לתפוס כלי רכב שנעברו בהם עבירות תעבורה. זאת, בהתחשב בהבדלים בתכליות העומדות ביסודן של הסמכויות האמורות.
לצד זאת, הובהר כי אין להפעיל את סמכויות התפיסה ללא מדיניות סדורה. כך הודגש כי על המשטרה לפעול בהתאם לאמות מידה ברורות וענייניות. הלכה למעשה, נקבע כי נכון לעת הזו לא הציגה המדינה אמות מידה ברורות שעל פיהן מתקבלות החלטות באשר למימוש של סמכות התפיסה של כלי רכב, במקרים שנוגעים לנשיאת מטען בעל משקל חורג (להבדיל מהשבתתם הזמנית בלבד).
בפועל, המדינה הצביעה על מקרים בודדים בלבד שבהם נעשה כך. נוכח זאת, נקבע כי בנסיבות העניין סמכות התפיסה הופעלה שלא בהתאם למדיניות אכיפה סדורה, ועל כן יש מקום להורות על שחרור המשאית. לבסוף, הודגש הצורך בגיבוש מדיניות אכיפה ברורה בסוגיה האמורה בהקדם האפשרי, ולא ננקטה כל עמדה בעניין זה.
__________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
___________________________________________________________