שופט בית משפט המחוזי מרכז, גיא שני, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הורה למדינה לפצות יולדת של תינוק עם תסמונת דאון, ב-220 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, זאת לאחר שהיא לא יודעה בעל-פה על אפשרות לבצע בדיקת שעשויה לאבחן פגמים כרומוזומליים בשלב ההפריה החוץ גופית.
מדובר באישה שהחליטה בעשור הרביעי לחייה להרות מתרומת זרע ופנתה להליך של הפריה חוץ-גופית בבית החולים תל השומר, באמצעותו נכנסה להיריון שבמהלך השבוע ה-20 הוברר במהלך בדיקת מי שפיר, כי העובר לוקה בתסמונת דאון.
האישה בחרה שלא לבצע הפסקת הריון למרות ששקלה זאת ואף קיבלה אישור לכך מהוועדה, זאת לאחר שאת תנועות העובר כבר חשה ברחמה.
אין הנחיות ברורות
בתביעה ביקשה האישה לייחס למדינה, כבעלת בית החולים תל השומר, אחריות נזיקית בגין הולדתו של בנה – הולדה בעוולה.
זאת, לטענתה, מאחר שלא יודעה לגבי האפשרות לבצע אבחון גנטי בעובר לפני השרשה ברחם (בדיקת סקר המכונה PGS – Preimplantation Genetic Screening).
עוד ציינה שכיום היא אם חד הורית המתמודדת עם האתגרים הכרוכים בגידול ילד עם תסמונת דאון.
השופט שני הבהיר כי אין בארץ הנחיות של משרד הבריאות המורות להמליץ לנשים בכלל, או לנשים במצבים מסוימים, לבצע את הבדיקה וכן מידת היעילות והאמינות של הבדיקה שנויה במחלוקת וביצועה כרוך בחשש מפגיעה פיזית בעובר או ביכולת ההתפתחות שלו.
השופט גם הוסיף כי העמדה שהציגו המומחים מטעם הנתבעת, שציינו כי לאישה בנתוניה של התובעת לא ממליצים בדרך כלל על הבדיקה, משקפת אסכולה רפואית מקובלת.
ואולם, אין בכך כדי לחייב את המסקנה שלא קמה חובת יידוע לגבי בדיקת ה-PGS.
השופט שני פסק לטובת התובעת בגין פגיעה באוטונומיה בשל הפגם ביידוע ומצא כאמור כי נפל פגם בהליך היידוע לגבי בדיקת ה-PGS, אך כי אין קשר סיבתי בין הפגם לבין הולדת בנה של התובעת, ולכן קמה זכאות לפיצויים בראש הנזק של פגיעה באוטונומיה בלבד.
חובת הגילוי
"על-פי הפסיקה, הרופא עשוי להידרש לגלות למטופל את דבר קיומן של גישות טיפוליות אחרות, גם אם הוא עצמו מחזיק באסכולה רפואית מסוימת או נוהג על-פי פרוטוקול טיפולי מסוים", הדגיש השופט. עוד הוא קבע כי אף שהתובעת חתמה על טופס הסכמה הכולל מידע לגבי הבדיקה, לא קוימה חובת היידוע. זאת מאחר שהתובעת ציינה בטופס כי קיימת מגבלה בהבנת ההדרכה ולכן היא מעדיפה לקבל הדרכה בכתב ובעל-פה. בנוסף, על-פי שיטתם של רופאי הנתבעת עצמם, טופס ההסכמה אינו כולל מידע מלא ומדויק לגבי בדיקת ה-PGS, וקיים פער בין אופן הצגת הבדיקה בטופס לבין העמדה הרפואית המקצועית.
בשאלת הקשר הסיבתי הוסיף השופט כי הסיכוי שהתובעת הייתה פונה באופן פרטי ומבצעת את הבדיקה בניגוד להמלצת רופאיה, אילו נמסר לה מידע נוסף, הוא נמוך בשיעור ניכר מהסיכוי שלא הייתה מבצעת את הבדיקה.
לצפייה ודירוג כבוד השופט גיא שני
