שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי, קבע בתביעות כספיות הדדיות, בתום ביצוע פרויקט תמ"א, העוסק במעמדו של מפקח בהסכם מזמין-קבלן, כי הקבלן הוא זה שישלם למזמין העבודה פיצויים בסך 167 אלף שקלים ועוד שכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקלים.
"אבני דרך"
הקבלן – חברה קבלנית, העוסקת בעבודות בנייה, והמזמין – חברה יזמית בתחום הבנייה, חתמו על ההסכם לביצוע פרויקט שכלל: ביצוע עבודות חיזוק ושיפוץ בניין קיים והוספת שלוש דירות חדשות בקומה נוספת. ההסכם עם הקבלן נחתם לאחר שהמזמין פנה למספר קבלנים לקבלת הצעותיהם.
להסכם צורף "לוח זמנים לביצוע הפרויקט שפירט שמונה "אבני דרך", מתוכן "גמר שלד עד 8 חודשים מצו תחילת עבודה כולל חיזוק, תוספת קומות, מרפסות וממ"דים, בניית מחיצות פנים וביצוע פיר מעלית" וכן גם "טופס 4 עד 18 חודשים מצו תחילת עבודה" ו:"מסירה סופית דירות ושטחים ציבוריים חיבור מערכות וגמר עבודות עד 20 חודשים מצו תחילת העבודה".
איחור בזמנים
העבודות לא הסתיימו בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם, אלא במועד מאוחר יותר, מסיבות שונות שהצדדים חלוקים על האחריות לגביהן. למעשה, הצדדים היו חלוקים גם על המועד המדויק של סיום העבודות. הדירות החדשות נמסרו לרוכשיהן ואז שלח המזמין לקבלן "הודעה על סילוק יד" והקבלן הסתלק מהאתר מיד לאחר מכן. בעקבות מחלוקות כספיות שהתעוררו בין הצדדים הוגשו התביעות הבאות, הקבלן תבע את המזמין בסך 3.07 מיליון שקלים והתביעה שכנגד של המזמין, עמדה על סך 3 מיליון שקלים.
השופט אטדגי קבע לבסוף כי הקבלן חייב למזמין 1.383 מיליון שקלים בשל פיצויים מוסכמים, הוצאות ששילם המזמין במקום הקבלן וליקויים נוספים ואילו המזמין חייב לקבלן 1.216 מיליון שקלים של יתרת התמורה החוזית ושינויים ועבודות נוספות, מה שקבע כי הקבלן הוא זה שחייב כספים למזמין העבודה.
"אין להתעלם מכך, שמאחר והקבלן לא ביצע את רובן של העבודות שפורטו ב"אבן הדרך" האחרונה בלוח הזמנים, מסירה סופית דירות ושטחים ציבוריים, חיבור מערכות וגמר עבודות, למעט שלב מסירת הדירות החדשות, הרי שסביר ומתקבל על הדעת שהמזמין הוא שביצע את יתר העבודות, ולפיכך הוא זכאי להשבת ההוצאות ששולמו על ידו מיום עזיבת הקבלן את האתר ועד למועד קבלת תעודת הגמר ושסביר לייחסן לעבודות שהיה על הקבלן לעשותן, או שנדרשו לשם תיקון העבודות שעשה", כתב השופט אטדגי בפסק הדין.
חיוב הדדי
השופט הוסיף: "מלבד זאת, היה צריך לבצע תיקונים בחיפויים החיצוניים של הבניין שעלותם הכוללת, על פי החשבוניות שצורפו – מגיעה כמעט לכמחצית מכלל הסכום הנתבע בפרק זה, ואלה בוצעו כחמישה-שישה חודשים לאחר עזיבתו של הקבלן, ובהנחה סבירה שהמזמין לא "התנדב" לעשות תיקון זה בלי שהיה צורך אמיתי לעשותו, הרי שמתבקש הדבר לתלות את הצורך בעשייתו של תיקון זה בעבודתו הפגומה של הקבלן, כך שהמזמין זכאי להשבה".
יחד עם זאת, הוסיף השופט כי הקבלן צדק בטענתו, כי בהתאם לסעיף היה על המזמין להודיע לו על הפגמים שהתגלו ולתת לו הזדמנות נאותה לתקנם בעיקר המדובר בתיקוני הציפוי החיצוני ואילו המזמין היה עושה כן, יכול היה הקבלן לתקן פגמים אלה בעצמו ומאחר ומקובל להעריך את "הרווח הקבלני" בשיעור של 25 אחוזים לפחות, מכאן, שמסכום ההשבה המגיע למזמין עבור העבודות שבוצעו יש להפחית 25 אחוזים.
___________________________________________________________
