זה כבר הפך להיות חלק משיגרה, השוטרים עורכים חיפושים, מוצאים סמים ובית משפט מזכה אותם מחמת הספק בשל חיפוש לא חוקי.
על פי כתב הכתב האישום, לפני מספר חודשים הגיע שוטר לביתו של הנאשם, דפק בדלת וצעק: "משטרה לפתוח". לאחר שלא נענה, דפק השוטר בשנית בדלת ביתו של הנאשם, וצעק: "לפתוח משטרה, לפתוח או שאני פורץ את הבית". הנאשם בשלב זה צעק מתוך ביתו – "רגע, רגע", אולם לא פתח את הדלת; על כן, פרץ השוטר דניאל את הדלת על ידי כך שבעט בה. כתב האישום מתאר, בהמשך, כי הנאשם החזיק "מתחת לתחתוניו", באחוריו, סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 18.35 גרם נטו.
בדיון עלה כי המשטרה לא ביקשה צו חיפוש וובית המשפט טען התובע ביחס לשאלה מדוע לא סרה המשטרה לבית המשפט בבקשה לצו חיפוש, טרם ביצועו – "התשובה ברורה והיא חוסה תחת חיסיון ולא בכדי. המידע לא היה חם אלא כזה שגורם לכוויות בדרגה 3 ,אז יש פה סכנה ממשית ובשביל זה יש את עניין המזכר. שלא יוכל לתחום את השעה במדויק שחוסה תחת חיסיון". התובע, עוד הוסיף הרי שאם בכל זאת ייקבע כי החיפוש לא היה חוקי – אזי שבהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת יששכרוב – אין להורות על פסילת הסמים כראיה קבילה. התובע אף מצא להתייחס לחיפוש שבוצע בגופו של הנאשם, לשיטתו, מדובר ב"חיפוש חיצוני".
מנגד הסניגורית, חלקה, לחלוטין, על טענות התביעה ומסקנותיה, וביקשה מבית המשפט להורות על פסילת הסמים כראיה, ובתוך כך – לזכות את הנאשם. לטענתה החיפוש בביתו של הנאשם לקה בשני פגמים מרכזיים: ראשית, החיפוש התבצע ללא נוכחות שני עדים שאינם שוטרים, וזאת אף מבלי שהיתה לכך כל התייחסות בדוחות הפעולה של השוטרים ובדוח החיפוש. ושנית, לא התקיים החשד הסביר שאותו נאשם הוא האיש עם הסמים.
השופט בקר, הסכים עם הסניגורית כי במקרה זה, התביעה לא עמדה בנטל להוכיח כי היה לשוטרים יסוד להניח שבביתו של הנאשם בוצעה עבירת סמים זה מקרוב, וכפועל יוצא – לא הוכח כי בפני המשטרה היתה מניעה מלסור, כדת וכדין, אל בית המשפט, בבקשה לקבלת צו חיפוש, מראש. עוד הוסיף השופט בקר כי בניגוד לטענת המשטרה לא ניתנה הסכמה על ידי הנאשם לביצוע החיפוש בגופו.
בסופו של דבר השופט בקר זיכה את החשוד וכתב בהחלטתו: "ביתו של אדם הוא מבצרו, כך ידענו. אין המדובר בקלישאה בריטית ריקה מתוכן, אלא בכלל שחייב להיות לנגד עיני המשטרה. רשאי אדם לדעת שהמשטרה לא תתפרץ לתוך ביתו, לא תחפש בו, אלא אם תבוא קודם לכן בפני שופט, אשר יבחן את העילה לבקשת אותו צו חיפוש, ישאל את השוטר על החשד, יחקור בדבר המידע, ואז, ורק אז – יחליט אם לאשר כניסה כזו לביתו של אדם, אם כן, אם לאו. זה הכלל. לחלופין, רשאית המשטרה לפעול, כחריג, בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק. אין דרך להפריז בחשיבות כלל זה, בין אם מדובר בשועה ארץ, ובין אם בנרקומן מוכר".
עו״ד יעקב שקלאר, מומחה למשפט פלילי ולעבירות סמים, מבהיר את ההחלטה: ״אם החיפוש אינו חוקי, ניתן לפסול את תוצרי החיפוש. הראיה המושגת באופן פסול – נפסלת. לכן, חשוב להתנגד לכל חיפוש, שההתנגדות תירשם. השוטרים מנסים לקבל הסכמה לחיפוש ללא עדים. אסור להסכים לעולם. אם השוטרים מאיימים, חשוב לדרוש שהדברים ירשמו בדוח החיפוש. אם אתם נחקרים לאחר חיפוש לא חוקי, צריך לפרט בהודעה שאתם מוסרים את התנגדותכם לחיפוש. העתק של רשימת התפוסים חייבת להמסר לידיכם. אם מבקשים מכם לחתום על משהו, תכתבו שהחיפוש היה לא חוקי ולא הסכמתם לו. השוטרים מנסים לזייף הסכמה לחיפוש ובמיוחד מזייפים הסכמה לחיפוש שלא בפני עדים, כי אף פעם אין להם עדים. אם אתם מתנגדים לחיפוש ורושמים את התנגדותכם ומתלוננים בהזדמנות הראשונה, הרבה יותר קל אחכ לפסול את תוצרי החיפוש, גם אם הם מפלילים אתכם. חשוב מאד גם לא להודות בעבירה, גם אם הסמים נתפסו עליכם או בביתכם, כי אפשר להרשיע אתכם על פי הודאתכם ודי בראיה קלה מחזקת. אם לא תודו ולא תסכימו לחיפוש ותתלוננו בהודעה במשטרה, תוסיפו ותתלוננו מיד בהזדמנות הראשונה ותספרו לסניגור שלכם כדי שיוציא הודעה מיידית על חיפוש לא חוקי. תלונה מיידית מקנה נופך אמין לראיות מטעמכם ותקל על הוכחת אי חוקיות החיפוש גם לפני הגשת כתב אישום, ויכולה למנוע הגשת כתב אישום לאחר שימוע״!!
