על פי כתב האישום שהוגש נגדו עוד בשנת 2016, ביצע בן אבו עבירות מין חמורות בחמש נשים ובנערה, בחמישה אירועים שונים, כאשר בארבעה מהמקרים הוא החדיר סם אונס לכוסות המשקה של הנשים לפני שביצע את העבירות. אחד המקרים הינו כאשר בן-אבו, הכיר אישה מאזור טבריה, שביקשה לשכור את שירותיו לביצוע עבודת בנייה בביתה. לקראת סיום עבודת הבנייה, הוא והמתלוננת יצאו לקניות עבור פרויקט הבנייה. בדרך, בן-אבו החדיר לכוס קפה שהגיש למתלוננת כדור של התרופה "היפנודרם", המכיל מרכיב פעיל ממשפחת הבנזודיאזפינים. במהלך הדרך חשה המתלוננת מטושטשת. משהגיעו ליעדם, בן-אבו והמתלוננת שהו במקום מספר שעות כשהיא רדומה. בזמן זה, כך נטען, בן אבו לקח מהמתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שלה, וכן סכום של 1,400 שקל במזומן. כעבור מספר ימים פנה למתלוננת וטען כי עבריינים מטורען מאיימים להפיץ תמונות עירום שלה, והציג לה הודעות טקסט שקיבל לכאורה מהסוחטים, הדורשים 170 אלף שקל. המתלוננת המפוחדת שילמה את הסכום זה כדי לעצור כביכול את הפרסום נגדה וכאשר ניסה לסחוט ממנה כספים נוספים, המתלוננת פנתה למשטרה.
בן אבו נעצר כבר בשנת 2015, בחשד שביצע מעשים מגונים באישה וביתה בת ה-16, שהגיעו לצימר במושב בגליל המערבי ועל פי החשד הוא הכניס סם אונס לכוסות המשקה שלהן, בן אבו הכחיש את המיוחס לו, ושוחרר אחרי מספר ימים. בן אבו היה מעורב בעוד ארבעה תיקים דומים שנחקרו ונסגרו על ידי הפרקליטות, אולם במהלך חקירת תלונה נוספת נגדו, בוצעו השלמות חקירה והעבירות בתיקים הקודמים צורפו לכתב האישום והוא הורשע גם באלה.
השופט חנא סבאג, אימץ חוות דעת של פרופסור פרנקו טליארו מאיטליה, הנחשב למומחה עולמי בתחום, שקבע על פי דגימה שנלקחה משיערה של מתלוננת כי בתקופה שבה בוצעו כלפיה עבירות המתלוננת נחשפה לסם מסוג פלוניטרזפאם – המשמש גם כסם אונס. "משנמצאו עקבות של הסם בחלק מהשיער שנבדק, התואם אף את מועד החשיפה לסם ומשנמצא בחלק אחר מהשיער, שצמח מאוחר יותר, תוצר הפירוק של אותו סם, בעוד בחלק אחר שצמח לפני האירוע אין כל זכר לנוכחות של סם, הרי שממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המסקנה כי המתלוננת נחשפה לסם באופן חד פעמי במועד האירוע".
כתב השופט סבאג בהכרעת הדין והוסיף: "על אף שבדיקת השיער טרם נבחנה בבתי המשפט בישראל, הרי בבתי משפט בארצות הברית, באנגליה ובקנדה, בדיקת שיער היוותה אחת הראיות הראשיות ברבים מפסקי הדין, בערכאות השונות בהליכים פליליים ואף בבתי הדין לענייני עבודה ובבתי המשפט לענייני משפחה. ברבים מפסקי הדין שנסקרו, העניקו בתי המשפט משקל משמעותי לראיה המדעית של בדיקת סם בשיער אשר סייעה בידם להכריע בתיק… דומה כי בדיקת השיער לגילוי חשיפה לסמים, מאופיינת במרכיבים, ממצאים וניתוחים שונים העונים על דרישת קבילותה כראיה מדעית ועל כן מצא בית המשפט, לקבוע כי היא עברה את 'מבחני האש' והפכה לקבילה".
עד כה הייתה בעייתיות להוכיח החדרת סם אונס בשל התפוגגותו בחלוף כמה שעות, אך כעת גילה מומחה בין-לאומי כי שרידיו נשארים בשיער הקורבן במשך חצי שנה מהאירוע" מסבירה עו"ד פלילי מעיין חיימוביץ יו"ר ועדת סייבר בלשכת עורכי הדין וסגנית ועדת זכויות חשודים ונחקרים "עד היום, למעשה, מי שהייתה קורבן לעבירת מין בדרך של נטילת "סם אונס", בעצם מצאה עצמה עומדת כמעט ללא מוצא, מרגע שהשפעת הסם פגה (בין 8-12 שעות לערך). בשלב שאחרי אותן שעות, כבר היה קשה מאוד, אם בכלל, להוכיח שעבירת מין נעשתה בקורבן, מאחר והשפעת הסם היא כזו שמעבר להיותו משתק את הגוף הוא גם גורם לשכחה ואבדן חושים. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אנו מוצאים פרצת דרך של ראיה שיכולה להחזיק עד חצי שנה ולהוות ראיה מהימנה שיכולה לתת קולה באשר למה שקרה לאותה קורבן, זאת כל עוד לא נעשה בשיערות הראש הליך כימי כגון צביעה." עוד אומרת עו"ד חיימוביץ "חוק העונשין במדינת ישראל אינו עוסק בעבירות ספציפיות של קרבנות עבירות מין תחת סם האונס אבל בהחלט נותן לנו דרך למימוש ענישה: סעיף 327 לחוק העונשין: "השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו באמצעים שיש בהם סכנה לחיים אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו…דינו – מאסר עשרים שנה"! זאת בנוסף לעבירות אינוס/מעשה סדום/מעשים מגונים, לפיהן ניתן להרשיע גם במעשים שנעשו "תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית".
