התובע, גבר בגילאי 56 עד 67, נהג ממקום עבודתו בירושלים לכיוון ביתו בפתח תקווה כאשר אירעה התאונה. בעומדו בפקק תנועה בצומת נחלים, הופיע לפתע רכב דוהר והתנגש במכוניתו בעוצמה רבה. העוצמה ריסקה לחלוטין את רכבו של התובע, שהוכרז כטוטאל לוס, והותירה אותו עם פגיעות באזורים שונים בגופו, כולל עמוד השדרה. עוצמתה ואופייה של הפגיעה גרמו לתובע לבהלה רבה.
בעקבות התאונה הובהל התובע לבית החולים בילינסון, שם אובחן אצלו לחץ דם גבוה באופן חריג שהמשיך לעלות. הוא שוחרר והונחה לבדוק את סוגיית יתר לחץ הדם, מחלה כרונית מסוכנת העלולה להוביל למוות. בהמשך הגיש האיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, באמצעות עורך הדין גיל קראוס, להכרה בפגיעות עמוד השדרה ויתר לחץ הדם כפגיעות בעבודה. הוועדה הרפואית שבדקה את העובד הכירה בפגיעות עמוד השדרה כפגיעה בעבודה אך דחתה את התביעה בגין יתר לחץ הדם בנימוק שאין קשר רפואי בין התאונה למצב.
המאבק המשפטי עורך דין גיל קראוס לקח על עצמו את התיק מטעם התובע והגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה. קראוס טען כי התאונה הקשה גרמה ללחץ נפשי מובהק, וכי מכל המסמכים עולה בבירור שהתובע החל לסבול מלחץ דם גבוה בעקבות התאונה. קראוס תהה מדוע המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתו של התובע להכיר ביתר לחץ הדם כפגיעה בעבודה.
עוד טען עו"ד קראוס כי התובע לא סבל מעולם מלחץ דם גבוה בעבר, וכי ערכים גבוהים של לחץ דם הופיעו רק לאחר התאונה. הוא טען כי הלחץ שחווה בעת התאונה הוא שגרם לעלייה בלחץ הדם ולהתפתחות תסמונת קבועה של לחץ דם גבוה.
חוות דעת רפואית מומחית
במסגרת ההליך המשפטי מינתה השופטת כרמית פלך את פרופ' עמיחי יצחק שטנר, מומחה לרפואה פנימית, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקת טענותיו של התובע. פרופ' שטנר נשאל על ידי השופטת האם קיים קשר סיבתי בין תאונת הדרכים הקשה שעבר האיש לבין יתר לחץ הדם שלו. המומחה השיב בחיוב וקבע כי "במילה אחת – בוודאי. באופן החמרתי".
קבע פרופ' שטנר כי העובדה שבחדר המיון בבית החולים, שאליו הגיע התובע מיד לאחר התאונה, נמדדו ערכי לחץ דם גבוהים שמעולם לא נצפו קודם לכן, מעידה על כך שיתר לחץ הדם נגרם מלחץ. הוא לא הותיר ספק כי האירוע שעומד בבסיס התביעה הוא זה שהביא להתפרצות יתר לחץ הדם. המומחה הוסיף והסביר כי סביר להניח שהתובע היה מפתח יתר לחץ דם לאורך זמן בהסתברות גבוהה, אולם ההתפרצות בעת התאונה והערכים הגבוהים שנצפו ותועדו ביום התאונה עצמו ואילך, מדברים בעד עצמם.
בעקבות חוות הדעת המומחית הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא מקבל את חוות דעתו של הרופא המומחה.
פסק הדין של בית המשפט והשלכותיו
השופטת כרמית פלך קבעה כי יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי יתר לחץ הדם של התובע כמחלת מקצוע, החלטה שניתנה בניגוד לקביעה הראשונית של המוסד לביטוח לאומי. על פי עורך הדין גיל קראוס, יתר לחץ דם נחשב לנכות חמורה ביותר, שכן הוא מהווה אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ואף לתמותה ממחלות לב וכלי דם. כתוצאה מכך, להחלטת בית המשפט יש משמעות כבדה לתובע.
צפוי שהתובע יקבל גמלה גבוהה בעקבות ההחלטה, שתלך ותגדל אם מצבו הבריאותי יחמיר בעתיד. ההחלטה גם יוצרת תקדים למקרים דומים, ומשנה באופן פוטנציאלי את המפה בכל הנוגע לתביעות הכוללות מצבי בריאות הקשורים ללחץ ופגיעות בעבודה.
הקשר רחב יותר: מצבי בריאות הקשורים ללחץ ופגיעות בעבודה
הפסיקה במקרה זה מעלה שאלות חשובות לגבי ההכרה במצבי בריאות אחרים הקשורים ללחץ כפגיעות עבודה אפשריות. ככל שהמודעות להשפעת הלחץ על הבריאות הפיזית והנפשית גוברת, סביר להניח שיוגשו לבתי המשפט מקרים נוספים הכוללים מצבי בריאות הקשורים ללחץ. ההחלטה במקרה זה עשויה לשמש כתקדים לתביעות עתידיות ולמאבקים משפטיים, ולהשפיע באופן פוטנציאלי על ההכרה בפגיעות בעבודה הקשורות ללחץ ועל הפיצוי בגינן.
מצבי בריאות מסוימים הקשורים ללחץ שניתן יהיה להחשיבם כפגיעות בעבודה לאור פסיקה זו כוללים הפרעות חרדה, דיכאון ובעיות במערכת העיכול הנובעות מלחץ כרוני. ההשפעה הפוטנציאלית של הפסיקה על תביעות עתידיות ועל מאבקים משפטיים עדיין לא ידועה, אך ברור שההחלטה מסמנת שינוי משמעותי בתפיסה של מצבי בריאות הקשורים ללחץ כפגיעות בעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב קבע בפסיקה תקדימית לטובת אדם שלקה ביתר לחץ דם בעקבות תאונת דרכים שאירעה לו בדרכו הביתה מהעבודה, וקבע כי יש לכך השלכות מרחיקות לכת על ההכרה במצבי בריאות הקשורים ללחץ כבתאונות עבודה. המקרה מדגים את חשיבות ההליך המשפטי ביצירת שינוי ואת ההשפעה הפוטנציאלית של פסקי דין מסוג זה על העובדים ועל המערכת המשפטית בישראל.
ככל שהמודעות להשפעת הלחץ על הבריאות הנפשית והפיזית תלך ותגבר, סביר להניח שיוגשו לבתי המשפט מקרים נוספים של מצבי בריאות הקשורים ללחץ. ההחלטה במקרה זה עשויה לשמש תקדים לתביעות עתידיות ולמאבקים משפטיים, ולשנות באופן פוטנציאלי את מפת ההכרה בתאונות עבודה והפיצוי בגין מצבי בריאות הקשורים ללחץ. בסופו של דבר, החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות שבזיהוי וטיפול בהשלכות הלחץ במקום העבודה, וסוללת את הדרך להבנה מקיפה וכוללנית יותר של תאונות עבודה.
