התובעת, מהגרת מהודו, הגיעה לישראל בשנת 2010 כשהייתה בת 25. היא החלה לעבוד כמטפלת בקשישים ולבסוף פגשה בן זוג ישראלי. השניים החליטו להינשא, וכהכנה לחתונה ביקשה האישה לעבור טיפול שיניים על מנת לתקן את הרווח והבליטה בשיניה הקדמיות. היא פנתה לשירותיו של הנתבע, רופא שיניים המרפא בישראל.
מצב השיניים ההתחלתי של האישה לא היה חמור, וציפיותיה היו לקבל חיוך אסתטי יותר לחתונתה. רופא השיניים המליץ על תוכנית טיפול שכללה הרדמת המטופלת והתקנת כתרי חרסינה על שיניה. רצף האירועים שאירע לאחר הטיפול שנוי במחלוקת בין הצדדים, כאשר התובעת ורופא השיניים מספקים גרסאות שונות של מה שהתרחש.
סיבוכים לאחר הטיפול שחוותה התובעת לאחר טיפול השיניים, התובעת חוותה מספר סיבוכים פיזיים ונפשיים. מבחינה פיזית, היא הבחינה שחולצתה מוכתמת בדם כשהתעוררה מההרדמה. הכתרים שהונחו בפיה נפלו במהרה, מה שדרש ממנה לחזור לרופא השיניים מספר פעמים לצורך תיקונים. היא נותרה עם שיניים קדמיות קטנות ומראה לא נאה, מה שגרם לה מצוקה רבה.
מבחינה נפשית, התובעת פיתחה חרדה ודיכאון כתוצאה מסיבוכי השיניים שלה.
היא תיארה שהיא שקועה במרה שחורה, חווה שינויים במצב הרוח וסובלת מחרדה. חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי התובעת תמכו בטענותיה למצוקה נפשית, כאשר חוות דעת פסיכיאטרית אחת קבעה שהיא סובלת מנכות נפשית משמעותית כתוצאה מטיפול השיניים הכושל.
הגנתו של רופא השיניים ותביעות הנגדיות שהגיש
רופא השיניים, מנגד, טען שהטיפול השיניים שסיפק היה מוצלח ושהתובעת הייתה מרוצה מהתוצאות באותה תקופה. הוא טען שהתובעת פיתחה דלקת חניכיים כתוצאה מהיגיינת פה לקויה, ולא עקב הטיפול עצמו. הוא הציג עדה, האישה שהעסיקה את התובעת כמטפלת, שהעידה שהתובעת הייתה בעלת מראה מרושל ולא הקפידה על היגיינת פה נאותה.
להגנתו, רופא השיניים סיפק גם חוות דעת מומחה שקבעה שמצב הפה של התובעת היה ירוד, ובהתחשב בנסיבות, הטיפול שניתן היה האפשרות היחידה. המומחה הגיע למסקנה שתוכנית הטיפול הייתה סבירה ונבעה ממצב פיה של התובעת.
ניתוח ופסק דינה של השופטת
השופטת שדנה בתיק, השופטת דנה עופר, שקלה בכובד ראש את חוות הדעת המומחים והראיות שהציגו שני הצדדים. היא ציינה שחוות הדעת המומחה מטעם רופא השיניים התבססה על הנחות וספקולציות, ולא על ראיות מוצקות. יתרה מזאת, השופטת קבעה שטענתו של רופא השיניים בדבר היגיינת פה לקויה מצד התובעת לא הוכחה. למעשה, העד של רופא השיניים הודה במהלך הדיון שלתובעת היו "שיניים בריאות וחזקות".
רופא השיניים לא הציג צילומי רנטגן או תיעוד אחר לתמוך בטענותיו בדבר מצב השיניים הירוד של התובעת, זאת למרות חובתו החוקית לנהל רישומים רפואיים. בהינתן היעדר ראיות זה, נטל ההוכחה עבר לרופא השיניים, שלא הצליח לעמוד בו. השופטת גם ציינה שבעלה של התובעת התקשר לרופא השיניים בלילה כדי להתלונן על סבלה של אשתו, מה שסתֵר את טענות רופא השיניים שהטיפול הצליח.
בסופו של דבר, השופטת עופר אימצה את הממצאים של חוות הדעת הרפואיות שהציגה התובעת. היא ציינה שהתרשמה באופן ישיר מהמצוקה הרגשית של האישה, שניכר היה כאשר פרצה בבכי במהלך עדותה. השופטת פסקה לטובת התובעת, ופסקה לה פיצויים בסך של 391,328 ₪, וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 91,265 ₪. למרבה הצער, רופא השיניים, שנמצא עובד ללא ביטוח תקין, יצטרך לשלם את הסכום העצום מכיסו.
השלכות על מקצוע רפואת השיניים
מקרה זה מדגיש מספר השלכות חשובות על מקצוע רפואת השיניים בישראל ומחוצה לה. ראשית, אי אפשר להפריז בחשיבותו של ביטוח תקין לרופאי שיניים. במקרה זה, היעדר הביטוח של רופא השיניים הביא לנטל כלכלי אישי, הממחיש את ההשלכות האפשריות של עיסוק במקצוע ללא כיסוי הולם. שנית, המקרה משמש כתזכורת לתוצאות האפשריות של רשלנות ולצורך של אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים לנקוט זהירות וקפדנות בטיפולים שלהם. הגישה התוקפנית והרשלנית של רופא השיניים הובילה לנזק פיזי ונפשי משמעותי עבור התובעת, וגרמה למאבק משפטי יקר ולפגיעה במוניטין של רופא השיניים.
לבסוף, מקרה זה שופך אור על החשיבות של שמירה על סטנדרטים גבוהים של טיפול בקהילת רופאי השיניים. מקרים כגון זה עלולים לפגוע בתדמית המקצוע ולערער את אמון הציבור ברופאי השיניים.
לקחים שנלמדו ואמצעי מניעה
ישנם מספר לקחים עיקריים שניתן ללמוד ממקרה זה, הן עבור אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים והן עבור מטופלים. עבור רופאי שיניים, תיעוד יסודי וניהול רשומות חיוניים. במקרה זה, כישלונו של רופא השיניים לספק צילומי רנטגן ורשומות אחרות לתמיכה בטענותיו החליש את הגנתו ותרם בסופו של דבר לפסיקה נגדו.
עבור המטופלים, המקרה מדגיש את החשיבות של קבלת חוות דעת שנייה והיותם מעודכנים לגבי טיפולי שיניים. לו התובעת הייתה מבקשת ייעוץ נוסף, ייתכן שהיו מייעצים לה לנקוט בטיפול אורתודונטי שמרני יותר ולא בגישה התוקפנית בה נקט רופא השיניים.
יתר על כן, מקרה זה מדגיש את הצורך שמטופלים יהיו יזומים לגבי בריאות הפה שלהם. אמנם לא נמצא כי היגיינת הפה של התובעת היא הגורם לסיבוכים שלה, אך שמירה על היגיינת פה טובה והקפדה על בעיות פוטנציאליות יכולות לעזור במניעת בעיות שיניים ולהבטיח תוצאות טובות יותר מטיפולי שיניים.
סיכום פסיקה זו בתיק רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים משמשת כתזכורת לחשיבות שבשמירה על סטנדרטים גבוהים של טיפול במקצוע רפואת השיניים. הטיפול התוקפני והרשלני של רופא השיניים גרם למצוקה פיזית ונפשית משמעותית לתובע, שהובילה בסופו של דבר לתשלום פיצויים משמעותי. המקרה מדגיש גם את הצורך בביטוח הולם ובתיעוד מקיף מצד אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים.
עבור המטופלים, המקרה מדגיש את החשיבות שבקבלת חוות דעת שנייה, להיות מעודכנים לגבי טיפולי שיניים ולנקוט בצעדים יזומים לשמירה על בריאות הפה. על ידי למידה ממקרה זה, אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים והמטופלים כאחד יכולים לפעול יחד כדי להבטיח תוצאות טובות יותר ולהימנע מהשלכות של רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים.
