הפסיקה קבעה לא פעם, שכאשר מובא עניינו של מבוטח לפני ועדה רפואית, ויש עמו חוות דעת של רופא מומחה, הרי מן הראוי שבין חברי הוועדה יהיה לפחות רופא אחד בתחום המומחיות של נותן חוות דעת. זאת, נוסף על החובה לכלול בהרכבה רופא כללי מהתחום הרחב.
מה הוא מומחה רפואי בתחום צר?
משלל רופאי ישראל, יש המתמחים בתחומים ספציפיים, משמע, מתמחים בתחום צר. סעיף 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"), מפנה לתוספת שבה נקבעו כל תחומי המומחיות שברפואה. בנוסף לאלו, קיימים עשרים ושישה מקצועות-על, המוגדרים בסעיף 6(ג) לתקנות האמורות. אלו נקראים גם "מקצועות בתחום הצר", והם הוכרו ואושרו על ידי ההסתדרויות הרפואיות בישראל.
מתי נפנה למומחה בתחום צר?
פניה למומחה בתחום הצר תעשה כאשר ישנה הפגיעה בה ראשית, קיימת התמחות-על ושנית כדי להוכיחה יש צורך במומחה בתחום זה. לדוגמה, אם נרצה להוכיח פגיעה ספציפית בכף היד כתוצאה מתאונת דרכים, נכון יהיה לבקש מינוי מומחה כף-יד (מומחה בתחום צר). זאת ועוד כאשר הלקוח נבדק ע"י ועדה רפואית, יש לעמוד על כך שבין הפוסקים יהיה מומחה בתחום הצר, בנוסף למומחה בתחום הראשי. לחלופין, נביא בפני הוועדה חו"ד מאת המומחה בתחום הצר.
בב"ל (חיפה) 4008/98, נקבע: "הצדק מחייב שבוועדה ישב מומחה לכף היד אשר יתכן והיה בכוחו ובדעתו לשנות ולהשפיע על שני החברים האחרים בוועדה להגיע להחלטה אחרת".
בעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי – יהודה סעדיה, פד"ע לו 186 נקבע: "… כאשר מוגשת לוועדה חוות-דעת אשר ניתנה על-ידי מומחה בתחום הספציפי (כמו – מומחה לכף היד), על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי המומחה באותו תחום צר, נוסף על החובה לכלול בהרכבה אורתופד מהתחום הרחב".
בב"ל 35040-09-12 דליה גבאי נגד המוסד לביטוח לאומי, , שם היה מדובר במקרה בו הונחו לפני הוועדה הרפואית מסמכים רפואיים מאת יועץ כלי דם, ומומחה לכירורגיית כלי דם, אך הוועדה החליטה שלא לצרף מומחה כלי דם אלא רק מומחה בתחום הרפואה הפנימית. בית המשפט קבע: " … למרות שבעיותיה הרפואיות של המערערת הן, לכאורה, מתחומי הגניקולוגיה, אונקולוגיה, כירורגיית כלי דם ואורטופדיה – הרכב הוועדה כלל רופא פסיכיאטר ומומחה לרפואה פנימית, ואלו לא התייעצו עם מומחה אחר כלשהו…. צודקת המערערת כי נפל פגם בהרכב הוועדה… יש להוסיף להרכב הוועדה מומחה בתחום כירורגיית כלי דם, ולחלופין על הוועדה בהרכבה הנוכחי להיוועץ עם כירורג כלי דם".
תחום נוסף אשר החל לקבל התייחסות ראויה הוא תחום רפואת הכאב. בתיק שעסק בנושא (בב"ל 69158-03-17 אלעד מלקה נגד המוסד לביטוח לאומי) קבעה כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין: "…, מקום בו הוצגה חוות דעת של מומחית בתחום רפואת כאב, היה על הוועדה לערוך התייעצות עם מומחה בתחום רפואת כאב…".
ואולם קיימת גם גישה אחרת של בתי המשפט. כך לדוגמה היו שקבעו כי אם מורכבת ועדה רפואית יש לכלול בתוכה מומחה בתחום הפגימה ו"די לעניין זה במומחה אחד". בפסק הדין בדב"ע 19/1 המוסד לביטוח לאומי נגד בריטפלד אלגריה, פד"ע כא 485, נקבע עוד כי "אין כל אפשרות, ואין כל הצדקה לכלול בוועדות הרפואיות מומחים בתחום צר וספציפי, שהרי אין לדבר סוף".
לסיכום, ניתן לראות כי מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא כי יש לכלול מומחה בתחום הצר בוועדות הרפואיות. ככל ולא ניתן למנות פוסק לוועדה ספציפית, יש להפנות את הלקוח לבדיקה אצל "רופא מייעץ" בתחום הצר. הסיבה לכך נעוצה בכך שחו"ד אותה ניתן לקבל ממומחה בתחום בצר בקשר לפגימה ספציפית מדויקת יותר ונכון להיעזר בה כדי לקבוע נכות, ככל וקיימת.
_________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%9f-%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f
