שופטת בית משפט המחוזי מרכז בלוד, אסתר שטמר, קבעה כי פועל שנפצע בתאונת עבודה בקניון רמת אביב, תאונה שהותירה אותו נכה קשה, יקבל ביחד עם רעייתו מיליוני שקלים פיצויים לאחר שהשופטת קבעה כי כל הנתבעים אשמים פרט למזמין העבודה.
לפני מספר שנים הגיעו מספר פועלים לקניון רמת אביב לצורך התקנת צנרת מיזוג אויר על גג המבנה, במסגרת עבודות שיפוץ שנערכו במסעדה שבקניון. תוך כדי ביצוע העבודה החליק אחד מהם אל מעבר למעקה הגג, ונפל מגובה של כ- 12 מטרים אל הקרקע. התובע סבל מפגיעה רב מערכתית קשה מאוד. הוא הובהל לבית החולים איכילוב בתל אביב, כשהוא מורדם ומונשם. עם פציעות קשות מאוד הוא עבר שני ניתוחים דחופים ואושפז במחלקת טיפול נמרץ. לאחר מכן אושפז במחלקה פנימית כשמצבו קשה, הוא סבל מחום גבוה ולא תקשר עם הסובבים. לאחר שלא חל שינוי במצבו הנוירולוגי הועבר התובע לאשפוז במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
בבית לוינשטיין אובחן התובע במצב של הכרה מינימאלית, ללא תנועות ב- 4 הגפיים, ונזקק לעזרה מלאה בכל התפקודים היום-יומיים. התאונה הוכרה תאונת עבודה, וועדה רפואית של המל"ל קבעה לתובע דרגת נכות צמיתה בשיעור של 100% ובשל הפגיעה הרב מערכתית. המל"ל אישר לתובע קצבה מיוחדת ברמת "תלוי בזולת". על פי התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד שירה פינקלשטיין, נטען כי האחריות לקרות האירוע ולפגיעה הקשה מוטלת על הקניון, הקבלן הראשי, המעסיקה של הפועל ומזמינת העבודה והם הסתמכו על חוות דעת של מומחה בטיחות שבה פורטו חובות הנתבעים על פי דין שהופרו.
הנתבעים טענו מצידם שאין להם אחריות להתרחשות האירוע, וכל נתבע הטיל את האחריות על יתר הנתבעים. בתמצית הועלו הטענות הבאות שהמעסיקה כשלה במתן הוראות בטיחות מתאימות, באספקת ציוד מתאים ובפיקוח על עובדיה. לקניון אחריות לקרות האירוע כבעל המקרקעין שיצר את הסיכון מלכתחילה. העבודה תואמה עמו בשטח שהיו בו ליקויים מבניים ובעיות בטיחותיות עובר לתאונה, והקניון לא התריע עליהם ולקבלן הראשי, ולמזמינת העבודה, אחריות כמי שהיו ממונים על כל עבודות השיפוצים, לרבות פיקוח ומינוי מנהל עבודה שכשל במילוי תפקידו וקבלן המיזוג אחראי כמי שקיבל את העבודות והיה אמון על הדרכת המעסיק ופיקוח על עבודתו. ולבסוף תלו הנתבעים אשם תורם משמעותי בתובע, שהיה ראש הצוות, וטיפס לגג ללא ציוד מתאים וללא אמצעי בטיחות.
בסיכומו של דבר השופטת שטמר קבעה כי לכל הנתבעים פרק למזמינת העבודה קיימת אחריות לאירוע, מירב האחריות על יוצר הסיכון העיקרי, שהיה בידיו למנוע אותו, הקניון, והטילה עליו אחריות בשיעור של 60%, הקבלן הראשי ישא באחריות בשיעור של 20%, המעסיקה – 10%, קבלן המיזוג – 5% והתובע נושא באשם תורם בשיעור של 5%.
השופטת ציינה בפסק הדין כי: "על גג הקניון קיים ליקוי מבני בטיחותי, בדמות היעדר מעקה על גגון הפח או גידור אחר כלשהוא. הליקוי הוא ליקוי מבני שבהיעדר ראיות אחרות יש ליחס את הצבתו במקום למחזיק בנכס, הקניון. כמובן שהיה על הקניון לכל הפחות להתריע על קיומו של הליקוי המבני… הצבת מעקה תקני מעל גגון הפח היתה מונעת את הנפילה. למעשה, עד היום לא תוקן דבר במבנה הגג כדי למנוע סיכונים אלו, ולא נעשה דבר מצד הקניון כדי לתקן את המחדל הבטיחותי המבני הקיים על גג החניון… אחריות הקבלן הראשי היא שהתברר כי איש מן הגורמים האחראים לא בדק את המתחם על גג הקניון ולא וידא שהוא מתאים להנחת תעלות למזגנים. איש לא סבר, בזמן אמת, כי יש צורך בעוגנים נוספים על הגג או כי יש פגם במיקום העוגנים הקיימים. איש מבעלי המקצוע שהיו אמונים על הבטיחות במקום לא בדק את המקום, ולא חשב כיצד על העובדים לעלות לגג ואלו אמצעי זהירות רצוי לספק להם כדי לאיין את הסיכונים הבטיחותיים".
_______________________
