הילדה יצאה מביתה וליוותה שתי חברות. לאחר שנפרדה מחברותיה היא רכבה על אופניה בדרך חזרה לכיוון ביתה בתוך הגן הציבורי. היא רכבה בכבש המוביל לשביל היציאה, אולם עקב החשכה לא ניתן היה להבחין בקיר התומך. עת שהבחינה התובעת בקיר התומך, ניסתה לבלום את אופניה, אולם מאחר והיו חול ועלים על שביל הנסיעה, לא הצליחה לבלום את אופניה, נתקלה בקיר התומך ונפגעה.
למחרת התאונה פנתה הילדה לקופ"ח, שם נמצאו נפיחות ושיפשופים בגפיים ובפנים. התובעת קיבלת זריקת טטנוס והופנתה לרופא שיניים. בבדיקה אצל רופא השיניים נמצא כי היא נפגעה בשתי הלסתות, כאשר שתי שיניים נעקרו מפיה ושלוש שיניים נוספות נפגעו. הילדה עברה השתלה של שני משתלים וטיפולים אורטודנטיים. לתביעה צירפה עו"ד רובין חוות דעת של מומחה רפואי בתחום השיניים, אשר בדק את הילדה וקבע בחוות דעתו כי, כתוצאה מהתאונה, נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 1 אחוז.
בתביעה נטען כי התאונה נגרמה עקב רשלנות, או חוסר זהירות מצד הרשות המקומית, שלא דאגה לתחזוקה נאותה של דרכי הגישה שנועדו לשימוש מבקרים או רוכבי אופניים בגן הציבורי, לא דאגו לתאורה בגן הציבורי, לא מנעו ממבקרים או רוכבי אופניים מלעבור במקום התאונה, לא הזהירו בצורה כלשהי מבקרים או רוכבי אופניים מפני הסכנה הטמונה במקום התאונה ומפני השביל המסוכן, לא דאגו לנקות את שביל הנסיעה מחול ומעלים יבשים ולא התקינו שלטים בכל הכניסות לגן, האוסרים על רכיבה על אופניים או מזהירות מפני הסכנה הטמונה במקום.
בסיכומו של דבר, כאמור, עו"ד רובין הגיע להסדר עם חברת הביטוח והילדה תפוצה ב-140 אלף שקלים.
_____________________________