החברה לפתוח עכו העתיקה בע"מ הפרה חוזה עם ממלכת האבירים עכו בע"מ, כשביטלה את החוזה בינהן להפעלת שירותים בעיר העתיקה בעכו ונתבעה על ידם. שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, עפרה ורבנר, קבעה כי החברה לפיתוח עכו הפרה את ההסכם בכל הקשור לבית-הקפה, ותפצה את ממלכת האבירים עכו בע"מ ב-733 אלף שקלים ועוד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 100 אלף שקלים. השופטת גם קבעה כי לממלכת האבירים היה אשם תורם בשיעור של 30 אחוזים.
בין התובעת לנתבעת נחתם חוזה להפעלת פעילות מסחרית במתחם המצודה בעכו העתיקה, לאחר זכיית התובעת במכרז שפרסמה הנתבעת. מעבר להפעלת הפעילות המסחרית, בהתאם למכרז, קיבלה הנתבעת את הצעת ממלכת האבירים כי תהא זו שתפעיל גם את בית-הקפה וחנות המזכרות במתחם המצודה בעכו, פעילויות שלא היו חלק אינטגרלי מהמכרז.
לאחר הזכייה הודיעה החברה לפתוח עכו העתיקה על ביטול החוזה שנכרת ביניהן, לטענת התובעת בשל הפרתו, ומאחר שנסיונות לתקן את ההפרה לא צלחו. מספר חודשים לאחר ביטול החוזה, הגישה ממלכת האבירים את התביעה במסגרתה תבעה פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה.
ממלכת האבירים טענה כי החברה לפתוח עכו העתיקה הפרה את החוזה שנחתם בין הצדדים, באופן שהקנה לה את הזכות לבטל את החוזה במכתב שנשלח לנתבעת. התובעת טענה כי זכתה במכרז, שבו היתה אמורה לקבל מתחמים שונים במצודה ולבצע פעילויות מסחריות שכללו משתה צלבני, מופע סוסים, פאב צלבני ואירועים במתחם המצודה. וכן הוסכם עמה בחוזה כי היא זו שתפעיל גם את בית-הקפה ואת חנות המזכרות, שאמנם לא היו חלק חובה במכרז אלא אופציה בלבד, אולם הצעתה של התובעת בעניין בית-הקפה וחנות המזכרות התקבלה.
לטענת התובעת, יש להתייחס לכלל הפעילויות כשלם הגדול מסך כל חלקיו, ולכן פגיעה בחלק מהאפשרויות שלה לבצע פעילות מבין אלה שהיתה אמורה לבצע מצדיקה ביטול ההסכם כולו.
מנגד, החברה לפתוח עכו העתיקה טענה כי במכרז שפרסמה לצורך הפעלת עסקים במצודה בעכו העתיקה, העסקים היו אמורים לפעול כמרכזי רווח בזכות עצמם. כי היה ברור וידוע מלכתחילה כי חלק מהעסקים לא ניתן יהיה להפעיל מידית, והזוכה במכרז יצטרך לבצע עבודות השלמה והתאמה.
גם בית-הקפה, שלא היווה מלכתחילה חלק מהמכרז, אלא היה רק בגדר אופציה, אמור היה להימסר כמעטפת בלבד. עוד נטען על-ידי הנתבעת כי היה ידוע שגם עסקים נוספים כגון הפאב וחנות המזכרות לא יהיו זמינים באופן מיידי, שכן הנתבעת צריכה לבצע בהם עבודות הכנה, אשר רק לאחריהן יוכל היזם הזוכה במכרז להשמיש את המתחמים להפעלה.
לטענת הנתבעת, במועד מסירת הודעת הזכיה במכרז לזוכה, נכרת החוזה בין התובעת והנתבעת, גם אם לאחר מכן נחתם בנפרד חוזה ההפעלה. הנתבעת טענה כי ביטול ההסכם בין הצדדים נעשה שלא כדין, וכי היא הודיעה לתובעת על התנגדותה לביטול ההסכם במכתב מ-12.5.15, אולם מאחר והבינה כי לתובעת אין נכסים שמהם ניתן יהא לגבות כספים, לא הגישה תביעה כנגד התובעת אלא רק החליטה להעלות טענות קיזוז במסגרת כתב הגנתה.
בהחלטתה קבעה השופטת ורבנר כי: "התובעת מלכתחילה התמודדה והגישה הצעה במכרז, גם כאשר היה ברור שאין מחויבות שהיא תקבל גם את הפעלת בית-הקפה, כך שהפעלת בית-הקפה לא מהווה את ליבת מטרת ההתקשרות בין הצדדים, וההתקשרות בין הצדדים היתה יוצאת אל הפועל, גם אם הנתבעת היתה מחליטה לקבל את הצעת התובעת במכרז, בלא מימוש האופציה של בית-הקפה. הפרת ההסכם בין הצדדים בכל הקשור לבית-הקפה – אינה מצדיקה את ביטול חוזה ההפעלה כולו, כאשר בעת הגשת הצעת התובעת במכרז כלל לא היה ברור האם בית-הקפה יופעל, ואם כן על-ידי מי יופעל". השופטת הוסיפה: "הגם שהנתבעת היא זו שהפרה את ההסכם בין הצדדים בכל הקשור בבית-הקפה, הרי גם לתובעת אשם תורם בכל הקשור לאי-קבלת רשיון להפעלת בית-הקפה".
על מנת לקבוע כמה כסף הפסידה ממלכת האבירים כשלא פתחה את בית הקפה, הזמינה השופטת חוות דעת של שמאי, שקבע כי מדובר היה בהכנסה של 2,737,377 שקלים לתקופה של 4 שנים, מהן יש לנכות את ההשקעה הראשונית שאותה העמיד השמאי על-סך של 1,670,000 שקלים, וכן יש לנכות 20,000 שקלים ל-4 שנים עבור חידוש כלי אוכל. כך שבסה"כ עבור 4 שנים מדובר ברווח צפוי של 1,047,377 שקלים.
"בנסיבות העניין, כאשר יש לקחת בחשבון גם אשם תורם של התובעת, אשר אף היא לא עשתה כל שלאל ידה על-מנת לנסות ולברר האם ניתן להקים בית-קפה/מסעדה בגן הקסום בלא תאי שירותים, כך שתאי השירותים של טו-דה-לו יאושרו על-ידי משרד הבריאות ככאלה האמורים לשמש את באי בית-הקפה. בהתחשב בכך שהנתבעת היא זו שהפרה את ההסכם בכל הקשור לבית-הקפה, ומדובר ברשות ציבורית המחויבת בחובת תום-לב מוגברת, יש מקום לקבוע את שיעור האשם התורם של התובעת, ולהעמידו על 30%", כתבה השופטת בפסק הדין.
_________________________
