רשם בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה, צחי אלמוג, דחה תביעה של תושב העיר נגד המשטרה, אחרי ששוטרים שברו את דלת ביתו כאשר הגיעו לחיפוש סמים בדירה. השופט אלמוג קבע כי אם הנוכחים בדירה היו נענים לבקשת השוטרים, פותחים את דלת הכניסה ולא ממתינים דקות ארוכות, אז השוטרים לא היו פורצים את הדלת.
לפני כשנה, בשעות הבוקר, הגיעה המשטרה לביתו של התובע על מנת לערוך חיפוש, ולטענתו בלי שיתנו לו כל הזדמנות לפתוח את הדלת. שוטרים בלבוש אזרחי דפקו בחוזקה על דלת הכניסה, וביקשו מן הנוכחים בדירה לפתוח את הדלת מאחר ויש בידם צו חיפוש. ילדיו, ששהו בבית באותה העת, מסרו לשוטרים כי הם ניגשים להביא מפתח, אולם בשלב זה לטענתו השוטרים החלו לבעוט בדלת, והחלו להפעיל מכשירים לפריצת דלת הכניסה. התובע הוזעק למקום על ידי ילדיו, וטען כי ילדיו אשר נכחו בדירה באותה העת אמרו לשוטרים כי אביהם בדרכו אל הדירה. לדבריו השוטרים המשיכו בפעולות לפתיחת דלת הכניסה, שברו את הדלת והמשקוף ונכנסו פנימה.
התובע טוען כי הוא תיקן את דלת הכניסה ואת המשקוף ושילם עבורם סך של 2900 שקלים. כעבור מספר חודשים הגיש התובע לבתי המשפט בקשה להגדיל את סכום התביעה ל-8000 שקלים, בגין עוגמת נפש שנגרמה לאשתו ופיצוי נוסף עבור הוצאות משפטיות שנגרמו לו לטענתו בעקבות מעצרם של שני ילדיו.
בכתב ההגנה, טענה המשטרה כי במסגרת חקירה שהתנהלה בעניין בנו של התובע התבקש והוצא צווי מעצר וחיפוש, וכוח משטרתי הגיע לביתו של התובע בעקבות מידע מודיעיני. הכוח המשטרתי חבש כובעי זיהוי משטרתיים וניגש לדלת הכניסה. השוטרים החלו לדפוק על הדלת ולצעוק: "משטרה לפתוח".
השוטרים חזרו על פעולה זו במשך מספר דקות, אולם הדלת לא נפתחה. רק לאחר שהבחינו השוטרים שיש אנשים בבית, ולאחר שדרישתם לפתוח את הדלת לא נענתה, החלו לנסות לפתוח את הדלת בכוח. האנשים שהיו בבית לא שיתפו פעולה עם השוטרים ולא פתחו את הדלת, ולפיכך התגבשה הסמכות להיכנס אל הבית בכוח. "על האנשים בבית היה לאפשר את פעולת החיפוש. בניו של התובע פעלו בניגוד לחובה החוקית המוטלת עליהם ועל כן האחריות לנזקי התובע מוטלת על בניו", נכתב בכתב ההגנה.
השופט אלמוג קיבל, כאמור, את עמדת המדינה וציין כי בני המשפחה היו צריכים לפתוח את הדלת מהר יותר. "סבורני כי השוטרים פעלו כדין, וכי הם נקטו בכוח לא לפני שניסו להיכנס לדירה על ידי דפיקות בדלת. בנסיבות המקרה, המתנת השוטרים לאב היתה מסכלת את מטרת צו החיפוש עקב החשד להעלמת ראיות, ולכן מקובל עליי כי הם נדרשו להיכנס לדירה במהירות", כתב השופט והוסיף: "נראה כי אכן נגרם נזק לדלת הכניסה של התובע וזאת כתוצאה ממהלומות מכשירי הפריצה של כוחות כיבוי אש שהוזעקו למקום על ידי המשטרה. אולם אלו הובאו למקום לאחר שהנוכחים בבית לא פתחו את הדלת. אין מחלוקת שנגרם נזק לדלת אך ברור כי הנזק שנגרם הוא תוצאת לוואי של פעולת השוטרים שהגיע במטרה לפעול על פי צו החיפוש. התרשמתי כי פעולת השוטרים לא היתה רשלנית, וכי על רקע החשש להעלמת ראיות במהירות, היתה הדרך בה פעלו השוטרים סבירה בנסיבות המקרה".
באשר לטענת התובע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לאשתו ולילדיו, הוסיף השופט אלמוג כי הם אינם בעלי דין בתיק זה, ומשכך אין התובע יכול לתבוע עבורם בגין נזקים כלשהם אשר לטענתו נגרמו להם.
__________________________________
