שופטת בית משפט השלום בירושלים, ליאת בנמלך, הורתה למדינה לשלם פיצוי והוצאות בסך 11 אלף שקלים לתושב ירושלים בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מאירוע של פינויו מדירה בסיוע משטרת ישראל.
לפני מספר שנים שכר התובע דירה במתחם אלח'לוה בשכונת אל-טור בירושלים, והתגורר בה עם אשתו ושני ילדיו. כעבור זמן התברר כי בנוגע לנכס זה היה סכסוך בעלות, וכי חברת חוץ טענה כי היא הבעלים של הנכס. משנודע לחברה כי התובע ובני משפחתו מתגוררים בנכס, הגישו תלונה למשטרת ישראל וביקשה סיוע בפינוי פלישה טרייה.
לאחר בדיקה וחקירה שערכה, החליטה משטרת ישראל לסייע לחברה בפינוי הפלישה. על פי מזכר שהגישה המשטרה טרם ביצוע הפינוי, נמסר לבעל הדירה כי הוחלט לפנות את השוכר מן הנכס, וכי עליו לפנותו בתוך 24 שעות, אך הוא סירב בטענה כי הזכויות בנכס שייכות לו. בהמשך לכך פעלה המשטרה לסיוע בפינוי התובע מן הנכס, פינוי אשר בוצע בידי חברה חיצונית ובסיוע המשטרה.
על פי התביעה, אירוע הפינוי היה אלים, כלל הפעלת כוח בלתי סביר ואלימות פיזית ומילולית, ובמהלכו נגרם הרס לרכוש וציוד שבבית, ואף נגנבו כסף ותכשיטי זהב. מכאן התביעה, בה עתר הדייר לפיצוי בגין נזק הממון שנגרם לו, כמו גם הנזק הנפשי לו ולבני משפחתו. המשטרה חלקה על תיאורו זה של התובע.
בכל מקרה הפינוי מן הנכס הושלם ובמהלכו נעצר התובע. לאחר ששוחרר ממעצר הגיש התובע בבית משפט השלום בירושלים בקשה להורות למשטרת ישראל להימנע מלהוציא אותו ואת בני משפחתו מן הנכס, ובהחלטה קיבל בית המשפט את הבקשה בקובעו כי לא שוכנע שהתקיימו בענייננו התנאים אשר בהתקיימם על משטרת ישראל לסייע בפינוי פלישה טריה. התובע גם הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים בקשר עם האירועים שבמוקד התובענה, אולם במח"ש הוחלט שלא לפתוח בחקירה.
השופטת בנמלך ציינה כבר בתחילת החלטתה כי מכלול חומר הראיות שהונח לפניה על ידי שני הצדדים היה דל ביותר, כי גרסאות שני הצדדים לא היו קוהרנטיות, וכי שני הצדדים נמנעו מלהגיש את כל הראות המצויות בידיהם, אשר היה בהן כדי לשפוך אור על נסיבות העניין ולתמוך בגרסאותיהם. למרות זאת, השופטת קבעה כי מהחומר שהונח לפנייה יש לקבל את טענת התובע בדבר התרשלות המשטרה בהתנהלות שלפני הפינוי. "סבורה אני כי היה על המשטרה לתת לו הודעה ברורה כי התקבלה החלטה לפנותו מן הנכס בתאריך קונקרטי, ולתת לו שהות להתארגן ולחלופין לפנות לבית המשפט. מחדל זה של המשטרה הוביל לתוצאה שנגרמה, שהרי לוּ היה התובע פונה לבית המשפט טרם הפינוי, ההחלטה האוסרת על סיוע לפינוי היתה ניתנת וזה היה נמנע", כתבה השופטת בהחלטתה, אך הוסיפה כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק רכוש, לא כל שכן נזק בשיעור שנטען על ידו ולא הוכחה התרשלות המשטרה בהליך הפינוי עצמו.
_________________________________
