תושבת חיפה, העובדת כמנהלת חשבונות, נפלה ונפצעה בדרך לעבודתה בשל בור במדרכה, ונעדרה מעבודתה למעלה מחודש. העירייה טענה כי מאחר והאירוע התרחש בשעות היום, יש להשית על התובעת 75 אחוזים רשלנות תורמת, אולם שופט בית משפט השלום בקריות, ערן נווה, פסק לה רשלנות תורמת של עשרה אחוזים בלבד, ופיצויים בסך כ-12 אלף שקל כולל שכר טרחת עורך דין, זאת פרט לסכום של 3250 שקלים, אותו קיבלה מהביטוח הלאומי.
התובעת טענה כי היא נוסעת מידי יום לעבודתה במטרונית מביתה בחיפה לצומת קריית אתא, ושם עולה לאוטובוס שמוביל אותה לעבודתה. לטענת התובעת, התאונה ארעה כאשר היתה בדרכה לעבודתה, עת הלכה בצומת קריית אתא ובזמן שעברה באי תנועה לכיוון רמזור הולכי הרגל ותוך כדי כך, רגלה שקעה בתוך בור שהיה באי התנועה. כתוצאה מכך, היא איבדה שיווי משקל, נפלה ונחבלה בגופה.
לטענתה, החל ממועד התאונה ובעקבותיה ועד היום, היא סובלת מכאבים ורגישות בפנים, במיוחד בסנטר ובלסתות, כאבים ורגישות בשיניים, הגבלה בפתיחת הפה וכן מכאבים והגבלה בתנועות ברך שמאל. בתביעה ציינה כי מדובר בבור עם הפרשי גבהים משמעותיים, המהווה מפגע ויוצר סיכון של ממש להולכי הרגל במקום. לטענתה, מדובר במפגע בולט בכביש ושומה היה על עיריית חיפה לפעול לתיקונו ולמנוע פגיעה בהולכי רגל.
בעיריית חיפה טענו מנגד כי מדובר באירוע באור יום, תאונת עבודה, וכי בניגוד לטענת התובעת כי מעדה עקב "בור" במדרכה, הרי שמעיון בתמונות מדובר בשקיעה מינורית בדרך, אשר ניתן לשים לב לקיומה ואינה כלל בגדר מפגע. בעירייה ביקשו לדחות את התביעה והפנו למספר פסקי דין, לפיהם נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים ומדובר בסיכונים סבירים, כאשר העניין הוא לא בקבלת סיכונים, אלא בהטלת אחריות. "המחזיק יהיה אחראי לנזק עקב סכנה בשביל בני האדם שאינן מן הרגילות וכי יש לצפות מהולך רגל המהלך ברחובותיה של העיר להיות ער לדרך בה הוא הולך ולנקוט במידה סבירה של זהירות", נכתב בכתב ההגנה של העירייה.
בסופו של דבר, השופט נווה קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי: "התמונות מלמדות על קיומו של מפגע באופן שיש שקיעה שיש בה כדי לסכן עוברי אורח, במיוחד במקום הספציפי בו היא נמצאת. בשל כך, יש להטיל אחריות על הנתבעת. עם זאת, מאחר ומדובר באור יום ובמקום המוכר לתובעת היטב שכן מדובר בדרך המובילה למקום עבודתה, אני אשית עליה רשלנות תורמת מינימאלית בשיעור 10% בלבד".
__________________________
