על פי כתב האישום, החזיקו זוג הקשישים בביתם, במרפסת המקורה הסמוכה לחדר השינה שלהם, בתוך כספת את תכשיטיה של האישה שנאספו על ידה במשך כ-50 שנים ושערכם הועמד על כ- 389,900 שקלים ואת המפתח לכספת החזיקו המתלוננים בתיקה של המתלוננת באחד מחדרי הבית. דודתו של אחד הנאשמים, הועסקה על ידי המתלוננים כמנקה בביתם במשך כשנתיים – שלוש שנים ונהגה להגיע לבית פעם בשבוע.
הנאשם אסף מדודתו מידע על רכושם והרגליהם של המתלוננים והיא סיפרה לו שבני הזוג הינם עשירים, בעלי נכסים ושהמתלוננת נוהגת לענוד תכשיטים. בעקבות זאת, החל הנאשם להפציר בה שבתמורה לחלק מהשלל שייטלו היא תאפשר לחבורה להיכנס לבית, במטרה ליטול את חפציהם של המתלוננים, ולא חדל עד שהיא נאותה להפצרותיו. לאחר השיחה עם דודתו הנאשם עם עוד שניים מחבריו החליטו לבצע שוד אלים הכולל את כפיתת הקשישה.
כעבור מספר ימים כאשר הדודה עבדה, הגיעו השלושה אל הבית ופתחו את הדלת שהייתה סגורה אך לא נעולה ונכנסו לסלון הבית שם באותה העת ישבה הקשישה קוראת בספר. אחד מהם חסם את פיה בעוד אחר כפת אותה ברגליים ובידיים ואיימו כי יהרגו אותה, הפכו את הבית ולאחר שמצאו את המפתח לכספת בתיקה של הקשישה, הם נטלו את תכשיטיה שמו אותם בתוך ציפית לכריות שמצאו בבית ועזבו את המקום שהקשישה והעוזרת בית ששיתפה עימם כפותות בסלון הבית.
מספר ימים לאחר השוד הם נסעו לבית לחם במטרה למכור את התכשיטים והצליחו למכור חלק מתכשיטיה של המתלוננת בתמורה לסך של 50,000 שקלים ובהמשך אותו מוכר מכר את התכשיטים שקנה מהחבורה למוכרים וסוחרים אחרים.
