בעל הסטודיו תבע גם את העירייה, אולם השופט דחה את תביעתו זו. התביעה שהוגשה ביקשה סעד לצו מניעה קבוע ופיצויים, בטענה למטרד רעש שנגרם בפעילות של נגינה. התובע והנתבע הינם בעלי נכסים שכנים, בבניין שייעודו תעשייה. התובע מפעיל סטודיו לגרפיקה, בעוד הנתבע מפעיל בקומה מעל עסק המאפשר ללהקות להגיע ולנגן. לטענת בעל הסטודיו לגרפיקה הוא מספק ללקוחותיו שירותי גרפיקה מאז 1997 ו-11 שנים מאוחר יותר הגיע לבניין בעל עסק אשר מציע ללקוחותיו שירות המאפשר להם לנגן ולערוך חזרות.
במשך תקופה ארוכה הלין בעל הסטודיו על מטרד קשה של רעש הנגרם לו, לעובדי ולקוחות הסטודיו, עקב הפעילות בחדר החזרות. התובע טען כי המוזיקה המנוגנת בחדר החזרות יוצרת רעש בעוצמה כזו שמגיעה כדי מטרד ומשבשת את פעילות הסטודיו. חילופי דברים בין השניים לא הביאו להסכמות ובעל הסטודיו פנה והגיש תלונות על פעילות הנתבע בחדר החזרות הן במשטרת ישראל, והן בעירייה, שבפניה גם טען כי הנתבע אינו מחזיק ברישיון עסק כדין. למרות תלונות רבות ולמרות חילופי דברים למכביר, לא הגיעו הצדדים להסכמות.
בעל אולם החזרות טען, שיש לדחות התביעה בשל השיהוי הכבד בהגשתה, שיהוי הבא לכדי ביטוי בכך שהעסק שמפעיל הנתבע פעיל מזה שנים רבות ולגופן של טענות התובע, טען שמאז רכש את חדר החזרות הותקנו על ידו בנכס אביזרי מיגון אקוסטי בהשקעה גדולה ובהתאם לתקנים המחמירים ביותר. אביזרים שמיועדים להפחית בצורה דרמטית את האפשרות ליצירת מפגעי רעש לסביבה.
מומחה למדידת רעש שנשלח מטעם בית המשפט וגם מטעם התובע קבע כי עוצמות הרעש שנמדד אינן מגיעות לרף הרעש העליון המותר לפי התקנות למניעת מפגעים והרעש הנגרם מפעילותו של חדר החזרות איננו "רעש בלתי סביר". אך השופט אילן קבע כי: "מצב זה איננו סותם את הגולל על טענות התובע, שהרי בחוק למניעת מפגעים חלופה נוספת לקיומו של רעש כמפגע – חלופת "רעש חזק… גם כאשר עוצמתו נמוכה מהרף שמציבות תקנות מניעת מפגעים, וגם כאשר לא ניתן כלל למדוד את עוצמתו", כתב השופט אילן והוסיף: "בסיכום חוות הדעת מביע המומחה את המסקנה אליה הגיע: 'בפועל ההבדלים המהותיים בין רעשי הרקע למפלס הרעש המצטבר, אופי הנגינה שאיננו אחיד ומופסק מדי מספר דקות (שהרי זו אופייה של חזרה) תדירויות משתנות הכוללות רעשי בס, מהווים מטרד רעש למרות שאין חריגה מהמפלס המותר'. סיכום המומחה מתיישב עם הראיות שהוצגו. עם החריגה הגדולה מרעשי הרקע, עם אופייה הייחודי של הפעילות בחדר החזרות כמקור לרעש לא אחיד, ועם התחושה הסובייקטיבית הברורה של התובע כמי שסובל קשות מפעילות זו. נוכח כל אלו, אני מקבל את טענת התובע וקובע כי הפעילות בחדר החזרות מגיעה כדי מפגע, ולכן גם מהווה מטרד".
בסיכומו של דבר, השופט רונן אילן, הוציא צו למניעת המטרד בשעות פעילות הסטודיו, בימים א' – ה' בין השעות 08:00 ועד 17:00, ובימי ו' בין השעות 08:00 – 13:00 והצו יעמוד בתוקף ויחייב את הנתבע כל עוד לא הושגה הסכמה אחרת עם התובע, ובהיעדר הסכמה – רק לאחר קביעה שיפוטית לפיה הותקן בחדר החזרות מיגון אקוסטי שיפחית את עוצמת הרעש המגיע לסטודיו לכזו שלא תהווה עוד מטרד.
