שופט השלום בטבריה, מוהנד חליאלה קבע שחייב את העירייה בתשלום הפיצוי, דחה את הנסיון שלה 'להפיל' את התיק על קבלן הניקיון של העירייה.
לפני מספר שנים חנו מספר רכבים במגרש חניה ברחוב יוחנן בן זכאי בטבריה, ממול אתר קבר הרמב"מ. בשעות הצהריים ארעה במקום שריפה ושני הרכבים עלו באש. הסיבה לדליקה היה מצבור של אשפרה וזבל שעלה באש וגרם לרכבים נזק קשה. על פי התביעה המגרש נמצא בשליטת העיריה, היא תחזקה אותו ונהגה בו מנהג בעלים ויש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" מאחר שמדובר בנזק שנגרם מאש – יש להעביר את הנטל לעירייה להוכיח כי לא הייתה מצדה התרשלות שתחוב בגינה, נוסף על כך, יש לחייב את העיריה מכוח הפרת הוראה חקוקה חוק עזר טבריה ניקוי מגרשים ,חצרות וכניסה לבניינים.
העיריה מצידה שלחה הודעת צד ג' לחברת רג"א שירותים וניקיון בע"מ, בהיותה החברה האחראית מכוח חוזה לניקיון השטחים הציבוריים שבאחריות הנתבעת. חברת רג"א טענה כי המגרש אינו שטח ציבורי, אלא שטח פרטי שאינו בחזקת העיריה והעיריה אינה מפעילה בו חניון, עוד נטען כי היא מפנה פסולת בלבד אך אינה אחרית לפינוי גזם, ערימות זבל וקרטונים, שנערמים בשטח המוניציפלי של העירייה והעבודות מתבצעות על פי תכנית עבודה והנחיות של העירייה וניקיון חניונים נעשה אך ורק על סמך הנחיה או הוראה מטעם העירייה.
התובע הצהיר כי המגרש הוא שטח חניה מוסדר ומפוקח על ידי העיריה שבו חנו רבים רכבים נוספים וראש העיריה פרסם סרטונים בהם הזמין את התושבים להחנות את רכבם במגרש והצהיר כי הוא דואג לתחזוקתו ואכן לפני האירוע, המגרש עבר חידוש והחלקה של פני השטח על ידי העיריה. מנגד העירייה טענה בסיכומיה כי לא הוכח מהם המקרקעין מהן יצאה האש ולא הוכח כי העירייה היא תופס המקרקעין מהם יצאה האש, המגרש אינו חניון מוסדר, אינו בבעלות העיריה אלא בבעלות פרטית.
השופט מוהנד חליאלה, לא קיבל את דברי העירייה וחייב אותם בתשלום של כ-77 אלף שקלים. "משבחרה העיריה להזמין את התושבים לעשות שימוש במגרש בתור חניון ללא תשלום, היא אחראית לשמור על בטיחות רכושם וגופם של המשתמשים ואין נפקא מינה אם מדובר בשטח שהוא בבעלות העיריה או בבעלות פרטית. התושבים זכאים לצאת מההנחה כי העיריה פועלת על פי דין ועל פי כללי הבטיחות הקבועים בדין", כתב השופט בפסק הדין והוסיף באשר לאחריות חברת הנקיון: "צדק בא כוח צד ג' כשטען בסיכומיו כי העיריה אינה יכולה לאחוז בחבל משני הקצוות – מחד גיסא – להתגונן בטענה כי השריפה ארעה בשטח פרטי שאינו באחריותה, ומאידך גיסא – לבקש חיוב צד ג' שאחריותו על פי הסכם ההתקשרות אינה משתרעת על שטחים פרטיים זולת אם נדרש באפון פרטני לנקות שטח פרטי".
