למרבה הצער, מקרים של אלימות תלמידים כלפי תלמידים אחרים הינם נפוצים.
הן מקרים של אלימות פיזית (קטטות שגורמות לפציעה, שבירת אצבעות באמצעות טריקת דלתות, בעיטות בראש, שבירת איברים) והן מקרים של אלימות מילולית והתעללות נפשית.
תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו הלכה למעשה. פוליסת הביטוח הנ"ל חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. ואולם, מדובר בפוליסה כללית, שכיסויה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.
במקביל פתוחה הדרך להגשת תביעה נזיקית כלפי הגורמים האחראים לתלמיד במועד האירוע.
על פי הדין בישראל, מוטלת חובה על צוות בית הספר אחריות לדאוג לביטחונם של התלמידים. בתי המשפט קבעו, שרשויות בית הספר צריכות לבצע פיקוח נאות. מטבע הדברים, מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבותה, טיב וגודל הסיכון הכרוך באותה פעילות.
כך, יש להוכיח, שהאחראים במקום לא מנעו את התרחשות האירוע ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על צוות המורים לגלות בעצמו מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר עקב חובת הזהירות המוטלת עליו. צוות בית הספר אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת להילחם בתופעת האלימות בבית ספרו, ואם יתרשל – ייתן את הדין. בכלל כך, חובה על סגל בית הספר להתייחס גם לאירועים נקודתיים של אלימות כקצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר.
על סגל בית-הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים; להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע. על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם.
נכון שיש מקרים שלא ניתן למונעם. כפי שקבע בית המשפט העליון : "ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע ספונטאנית, שאינה צפויה מראש". ואולם, כאשר מוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה – יישא באחריות לנזקים שנגרמו.
באחד המקרים של צעיר שלקה בנפשו לאחר התעללות ממושכת בבית הספר, קבע בית המשפט, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן, ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו, וכן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון ₪.
במקרה אחר קבע בית משפט השלום בירושלים, כי העירייה תשלם פיצוי בסך של 127,000 ₪, למי שבהיותו תלמיד תיכון הותקף על ידי תלמידים אלימים בבית הספר ושיניו נשברו. הוכח שהמורים התורנים הבחינו מבעוד מועד בהתרחשות החריגה אך עזבו את המקום לאחר שהתוקפים אמרו להם ש"אין שום בעיה". בית המשפט קבע, שהמורים לא פעלו באופן ראוי וסביר כדי למנוע את הסכנה, וכי התרשלו בכך שלא מנעו את התקיפה.
בית המשפט אף קבע, כי מידת ההשגחה והפיקוח הנדרשת מהמורים גדלה כאשר מדובר בתלמידים בעלי נטייה לאלימות ו/או שנמצאים בחבורה, אשר ניתן לצפות לסיכון יותר גבוה מהם. עוד נקבע שחובת הזהירות שנדרשת ממורים בחצר בית הספר גבוהה יותר מחובת הזהירות הנדרשת מהמורים כאשר התלמידים נמצאים בכיתה.
חשוב מאוד לאסוף ראיות, מהר ככל הניתן. למשל – צילומים של מקום הפגיעה, צילומים של הפגיעה עצמה, איסוף עדויות של עדי ראיה ושמיעה על שהתרחש באירוע עצמו, לרבות איסוף פרטי העדים (לצורך התקשרות עתידית), איסוף עדויות הקשורות להתנהלות שהובילה לאירוע (כדוגמת עדויות על אי פיקוח של הצוות על התלמידים בזמן ההפסקה), צילום התיק שנפתח במשטרה, אם נפתח, איסוף כל התיעוד הרפואי, בדיקת תלונות קודמות, אם היו, וכיצד טופלו, איסוף הוכחות לענין נזקים, מכל סוג, שנגרמו בגין האירוע, ועוד.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il
