תהליך הקפאת הזרע ובדיקתו הינו תהליך דו שלבי: לאחר שהגבר פולט את הזרע לתוך כוסית ומוסר אותה למעבדה, בשלב הראשוני בודקים את איכות הזרע בהתאם לפרמטרים הבאים: ריכוז, תנועתיות ומורפולוגיה, לאחר מכן הדגימה מועברת לבדיקת סרולוגיה הבודקת את הימצאותם של נוגדנים למחלות וזיהומים שונים. בהמשך מוסיפים לדגימה קריופרוטקטנט (תמיסה כימית משמרת), ומעבירים אותה להקפאה לתקופת הסגר בת מינימום שלושה חודשים עד חזרתן של תוצאות הבדיקות. אם הבדיקות חוזרות שליליות מאיידס, צהבת מסוג A ו- B, מעבירים את הדגימות למקררי שימור.
בניגוד לביציות קפואות (שהסיכויים להיכנס בעזרתן להיריון נמוכים יותר בהשוואה לביציות טריות), בין זרע קפוא לזרע טרי אין כל הבדל לרעה, נהפוך הוא. בזכות תהליך ההשבחה, הסיכויים רק עולים. אחת הסיבות לכך היא שככל שהתא קטן יותר, הסיכוי שהוא ייהרס בהקפאה קטן יותר (והזרע משמעותית קטן יותר מהביצית). סיבה נוספת היא סטטיסטית: לצורך הפריה יש צורך רק בביצית אחת ותא זרע אחד, ובכל מבחנה יש בממוצע כ-30 מיליון זרעים.
הצעה לביצוע טיפולי שימור והקפאה של זרע בבנק הזרע מיועדת למטופלים שלגביהם יש חשש כי הזרע נפגע או עלול להיפגע במערכות ייצור הזרע, וזאת כתוצאה ממחלה ממארת, מקרינה, ממחלות ארוכות, או מטיפולים רפואיים.
בניגוד למטופלים בוגרים לגביהם ניתן להקפיא זרע, הדבר לא ניתן בילדים ותינוקות מאחר ותאי זרע אינם בנמצא. אין למעשה כיום טכנולוגיה מוכחת לשימור פוריות במקרים אלו. ההסבר הרפואי לכך הוא שתאי הזרע נוצרים באבוביות האשך במשך כל תקופת החיים הבוגרים מתאי אב (ספרמטוגוניה) הנמצאים ברקמת האשך. בתקופת הילדות ועד ההתבגרות המינית נמצאים באשך רק תאי האב הספרמטוגוניה. באשך נמצאים תאים אחרים – תאי ליידיג Leydig cells)) האחראיים לייצור טסטוסטרון.
לשם הבנת מנגנון ההרס בייצור זרע, לצורך העניין נבחן את השפעת הטיפולים הכימותראפיים על פוריות הגבר: כתוצאה מהטיפולים האגרסיביים נגרמת פגיעה במאגר תאי הליידיג תגרום להפרעה בייצור הורמוני המין ואילו פגיעה בתאי האב הספרמטוגוניה תגרום לכך שלא ייוצרו תאי זרע והגבר יהיה עקר. במבוגרים תיתכן פגיעה מלאה בתאי האב כך שלא ייווצרו יותר תאי זרע והגבר יהיה ללא כל תאי זרע ((Azoospermic. תתכן פגיעה חלקית בתאי האב או רק פגיעה במנגנון ייצור תאי הזרע הבשלים ואז נצפה בחזרה של ייצור תאי זרע בשלים במידה מלאה או חלקית.
לשם בדיקת היקף הפגיעה בפוריות בגבר, ניתן לבדוק קיום תאי זרע בבוגרים באמצעות בדיקת זרע ( ספרמוגרם). ניתן לבצע בדיקות הורמונליות בבוגרים היכולות להעיד על תפקוד ההורמונלי של האשך – בדיקת טסטוסטרון ובדיקת הורמון היפופיזרי LH. ניתן לבדוק באופן חלקי פגיעה בייצור תאי זרע על ידי בדיקת רמת הורמון היפופיזרי FSH. בילדים בדיקות זרע לא קיימות (שכן, עדיין לא נוצרו תאי זרע) והבדיקות ההורמונליות לא יעילות. הדרך היחידה לבדוק תקינות האשך היא על ידי ביאופסיית אשכים.
עבור כל אותם מטופלים לגביהם הופשרו דגימות הזרע שמקורן בטעות – מקימה עבורם עילת תביעה כנגד המוסד הרפואי האחראי על הקפאתם ושמירתם.
לצורך בחינת היקף הפיצוי במקרים בהם הופשרו זרעם של מטופלים שמקורן ברשלנות, עיון בפסיקה מעלה כי לא קיימים פסקי דין העוסקים במקרים דומים על אף עדויות מהעבר לקיומן של טעויות מסוג זה במוסדות הרפואיים השונים. ההסבר היחיד המניח את הדעת לגבי העדר הפסיקה במקרים מסוג זה הוא שתביעות אלו הסתיימו בפשרה והן עוטות תחת סודיות, ומשכך לא ניתנות לפרסום.
מכל מקום, ניתן לבחון את היקף הפיצוי והשיקולים הנלקחים בחשבון על ידי בית המשפט בבואו לקבוע פיצוי מתוך מקרים אחרים שמקורם טעות בהפשרת ביציות, נזק של עקרות (אצל הגבר או האישה) כתוצאה מרשלנות רפואית וכו' – כאשר נקודת ההשקה לכל אותם מקרים הוא עצם איון האפשרות להבאת צאצא לעולם הנושא את המטען הגנטי של אחד ההורים (צאצא ביולגי) ללא קשר למקור הטעות.
באופן ספציפי למקרה בו אנו עוסקים, במקרים בהם בית המשפט צפוי לפסוק פיצוי כספי עבור נפגעים שכתוצאה מרשלנות של המוסד הרפואי הופשרו תאי הזרע וכתוצאה מכך לנפגע נשללה האפשרות להבאת צאצא ביולוגי לעולם, בית המשפט יבצע שקלול של מספר פרמטרים כדי לקבוע את היקף הנזק הלא ממוני (כאב וסבל):
1) האם לנפגע יש כבר ילדים ביולוגיים? ההפרש בקביעת הפיצוי הינו משמעותי במידה ולמטופל יש כבר ילדים ביולוגיים.
2) האם הנפגע נשוי או מצוי במערכת זוגית מחייבת? ככל שהנפגע כבר לא יוכל להביא צאצא ביולוגי בשל עקרות והיעדר האפשרות לשימוש בזרע המוקפא, הרי שיש לקחת בחשבון שיפגעו סיכוייו למצוא בת זוג ולהקים משפחה בעתיד.
3) הדת אליה משתייך המטופל. על פי דת האסלאם קיים איסור להשתמש בתרומת זרע, ועל כן, לא יוכל להסתייע באלטרנטיבה לשימוש בתרומת זרע.
בנוסף לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בית המשפט צפוי לפסוק פיצוי כספי בגין 'הוצאות רפואיות' אותן הנפגע יהיה צפוי לשלם לצורך הבאת ילדים לעולם בצורה אלטרנטיבית – תרומת זרע, תוך שקלול ההוצאות עבור רכישת דגימת זרע וביצוע תהליך הפרייה חוץ גופית כדי לבצע שימוש בדגימה.
הכותבת, עו"ד קרן כהן מתמחה ברשלנות רפואית וסגנית יו"ר ועדת נזיקין וביטוח בלשכת עורכי הדין במחוז חיפה
