טוביה אושרי הלך לעולמו בגיל 82: כבר בגיל 13 הוא הסתבך עם החוק בפעם הראשונה כאשר גנב כסף. אז הוא נשלח על ידי הוריו לקיבוץ כדי להרחיקו מכנופיות הרחוב וכדי שיזכה בחינוך טוב יותר אולם לאחר כשנתיים הוא חזר לשכונת כרם התימנים בתל אביב והחל לעבוד במסגריה מקומית. במשטרה טענו כי בתקופה זאת למד אושרי לא רק לבנות קונסטרוקציות מתכת אלא גם לפרק כספות מפלדה. בתקופה זאת הוא חבר לשותפו לעולם הפשע רחמים אהרוני שזכה לכינוי גומדי אושרי השניים הוגדרו כראשי הפשע המאורגן של ישראל כבר בתחילת שנות השבעים.
טוביה אושרי היה איש עסקים, סוחר בשר ונחשב במשך שנים ליעד מספר אחד יחד עם שותפו גומדי. אולם השניים הצליחו לחמוק מה עמדה לדין כל פעם בשל כשלי חקירה או חוסר ראיות. השניים ניתבו את כספי הפשע וכספים מעסקיהם לטובות בניית אימפריה נדלנית ועסקית באירופה, ארה״ב וגם בישראל. כך לפחות טענה בעבר המשטרה.
רחמים אהרוני ואושר הורשעו ברצח הכפול במפעל הבשר שהיה בבעלות אושרי. רצח שזעזע בזמנו את המדינה. השניים רצחו את העבריינים עמוס אוריון ועזר כהן שגופותיהם בותרו ואת שרידי הגופות הם הניחו באסור מתקן חברת החשמל באשדוד.
על השניים נגזרו מאסרי עולם למרות שרון הגנה שלו במשפט היה כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית והשניים התכוונו לחסל אותו לאחר שניסו לסחוט אותו.
לאחר קצבת עונשו הוא שוחרר מהכלא בשנת 2000. מאז הוא פתח כמה חנויות בשוק הכרמל. בשנים האחרונות הוא העניק כמה ראיונות בכלי התיקשורת בין היתר למעריב, ידיעות אחרונות ולתוכנית עובדה בערוץ 12
בראיון שהעניק למעריב בשנת 2013 סיפר אושרי על חייו בשנים שלאחר שחרורו מהכלא.
"עדיף היה לי למות כשעמוס רצה לרצוח אותי. סבלתי בבית הסוהר ואני סובל היום. האתמול שלי נוגס במחר שלי. לא נותנים לאסירים משוחררים במדינה שלנו להשתקם. ידעתי שאף אחד לא יעסיק אותי ודאגתי לעצמי. עד היום, כשאני עובר ברחוב, יש אנשים שמסתכלים עלי בחשש ועוברים מדרכה כאילו אני רוצח סדרתי. לא ישבתי בכלא לפני שהרגתי את אוריון ואת כהן ובטח שלא פשעתי מאז שהשתחררתי, אבל הסטיגמה לא תרפה לעולם", אמר אז.
״חשבתי שכאשר אשתחרר הכל יחזור לקדמותו, והתאכזבתי. אחרי 20 שנה הכל שונה. המוזיקה אחרת, הדינמיקה אחרת, אפילו הצבעים ברחובות שונים. למרות שעבר יותר מעשור, אני מרגיש שלא הצלחתי להתאקלם. כאילו חייתי 300 שנה. אולי זה מספיק לי".
