זה קרה לפני כשנה.
באולם הדיונים הכי מאובטח בבית המשפט המחוזי בתל אביב עלה לדוכן העדים העבריין יצחק אברג׳ל מי שהמשטרה יחסה לו את התואר ראש אירגון הפשע הגדול והחזק בישראל.
אבל לא רק משטרת ישראל עמדה פעורת פה סביב האיש הצנום, המרבה לחייך ואשר נראה במבט חטוף כמו השכן בבית הסמוך עם משקפי ראיה ומכשיר שמיעה באוזן אבל כל מי שנתקל בו במערכת אכיפת החוק או בעולם הפשע יודע כי מולו עומד אחד האנשים הכריזמתיים ביותר ואם יכולת בלתי ניתנת לערעור לשלוט על עולם הפשע הישראלי.
כאשר החליט סנגורו עו״ד שמשון וייס להעלות את הלקוח שלו, את הנאשם מספר אחד בפרשה הגדול ביותר שנחקר איי פעם בישראל פרשה 512 כולם הביטו בתדהמה היה ברור כי דבריו של איציק אברג׳ל יגרמו לדרמה אמיתית.
זאת הסיבה כי האולם רחב הידיים היה צפוף בתחילת ומהלך הדיון לא מעט אנשי קולנוע ותסריטאים ישבו בקהל שמעו ורשמו כל מילה שנאמרה עקבו אחרי על תנועה ושפת גוף של העד/ הנאשם.
הרי לא בכל יום עולה על הדוכן הסופרנו של עולם הפשע הישראלי ומספר את סיפור חייו
״אני יכול לספר לך מי זה יצחק, תבינו תוך כדי", אמר אברג'יל בתחילת עדותו וסיפר על חייו כילד. "אני בן זקונים לעשרה אחים. גדלנו בשכונת רסקו בלוד. כשנולדתי אחי ז"ל היה בבית סוהר, במוסדות.
תמיד היה מחסור, תמיד הייתי רעב. שכונה עם המון ילדים. אמא הייתה שולחת אותי למכולת לקנות גבינה ולחם והייתי גונב אוכל, או גונב לאחי פה כסף
ילד שחסר לו כל הזמן.
בגיל שש הייתי רזה, היו נותנים לי להחביא אקדחים וחשיש. היינו מחביאים בבניין אקדחים.
הייתי מסמן עיגול על האקדח של יעקב, כדי שלא אתבלבל של מי האקדח".
לדבריו, "כשהייתי בגיל שבע-שמונה אמי הייתה עובדת בשלוש עבודות ביום – ניקיונות, שוטפת כלים באולם, חוזרת באחת בלילה. היינו צריכים להסתדר בעצמנו. אבי היה שותה. כל הילדים דאגו אחד לשני, כולם עניים, אוכלים ביחד, גונבים ביחד. לוד זו העיר היחידה שהיה בה עוצר מבחינת יהודים. לא קנו לי בגדים והתחלתי לחטוף תיקים למבוגרות. הייתי מתחלק עם החבר'ה. גנבנו כל היום. בקיץ היינו הולכים לבריכה לגנוב תיקים, נכנסנו עם קאטר בגדר והמדריך שם אמר לי – 'יצחק אל תבוא עם קאטר, אתה יכול להיכנס'".
אברג'יל המשיך עוד: "בגיל 10-11, אחי אייבי היה בדיסקוטק קליפסו ברמלה, הוא היה מסטול ולא הכניסו אותו. אז הוא ירה צרור יריות עם M-16, וזרק את הנשק מתחת לשיכון בבית. אחותי שיחקה מטקות עם השכנה. נכנס הכדור לפיר מתחת לשיכון והיא צעקה 'יש רובה'. אמרו לה 'תתקשרי למשטרה'. שמעתי את זה, נכנסתי מאחורה, זחלתי, לקחתי את ה-M-16, שמתי בפינה, חפרתי והחבאתי אותו. כשבאתי לצאת ראיתי הרבה רגליים, אלה היו שוטרים וסיפרתי להם שברחה לי היונה.הם אמרו לי 'תסתלק מכאן'. בערב סיפרתי לאחי. הוא אמר לי 'לך תחביא את הנשק שוב'. קפצתי מהחלון, הזזתי את ה-M-16. שוטר ראה אותי, לקח אותי לניידת וזהו. כולם בשכונה התחילו לקלל את הניידת, נחקרתי עד 12 בלילה. סיפרתי שברחה לי היונה ועכבר אכל אותה. רציתי להגיד את האמת, אבל היו הורגים אותי בבית. כשהשתחררתי אחי נתן לי כסף"
אברג'יל סיפר על מעורבותו בפשע בגיל צעיר מאוד. "בגיל 12 היה עסק של פריצות של כאלו שלא בבית. מי שלא עונה – פותחים את התריס. בלילה, כשישנים, יש פריצות אחרות. ככה גדלנו, אין אוטו שרואים בו תיק ולא פורצים אותו. אדם נוסף רצה שאעבוד איתו, היינו צריכים כסף. אחי פתח תחנה והייתי עוזר לו למכור חומר. יש הרואין רץ – קוק פרסי זה נקרא. הייתי פורץ בלילה וגם מסייע בחבילות. הייתה פריצת לילה, איתי היה נרקומן. שמעתי אנשים מתעוררים ואמרתי 'תברח תברח'. ירדתי במהירות במרזב, והוא קיבל כדור בריאה מבעל הדירה". הוא הוסיף: "התחלתי לירות באנשים, כל הזמן הייתי מתעסק באקדחים. בגיל 14 בערך היה אדם שלא רצה להכניס אותי לדיסקוטק. יריתי בו עם 9 מ"מ, באדם נוסף יריתי בבית קפה בגיל 15. היה אחד שיריתי בו בגיל 14, יריתי בהרבה אנשים. בגיל 14 ראיתי שכל מה שאני גונב לא מספיק לי, ההוצאות גדלו, אז פתחתי תחנת סמים משלי ואמרתי שיהיה לי יותר קל. ואז עוד תחנה בגיל 15. פתחתי תחנה בחיפה בגיל 15 וחצי וגם תחנה באילת.
השם יצחק אברג'יל נעשה מוכר.
התחלתי לייבא סמים בגיל 15 וחצי. בארץ הייתי קונה ב-150-180 דולר, בהולנד עלה לי 35-33 דולר, אז התחלתי לייבא מהולנד. בגיל 15 וחצי קניתי את הבית של אחי מאיר".
איציק סיפר כך נראה על הכול הוא המשיך וציין בעדותו כי הפעם הראשונה שבה נטל חיים הייתה בגיל 17: "היה איזשהו בחור שהיו לו זונות ליד הבית שלי. אמרתי לו 'תעיף אותן מכאן'. הוא אמר לי 'יצחק, אתה מחזיק מעצמך יותר מדי'. אמרתי לו שאני אגיע למקום שהוא אפילו לא חושב בכלל ושיעיף את הזונות. אחרי שבוע היו דפיקות בדלת. אמרתי לחבר שלי שילך לראות מי זה. ראיתי את הבחור, ואחרי שעתיים הרגתי אותו. לא אגיד שרצחתי אותו כשמדובר באדם שבא לרצוח אותך וזורק רימון".
בהמשך סיפר אברג'יל על יום חתונתו, אליה הוזמנו מספר מצומצם של אורחים שכן היה אסור לאנשים עם עבר פלילי לפקוד את האירוע: "אני מכיר רק עבריינים", אמר בהתייחסו לכמות האורחים המועטה. לאחר החתונה הוא שב לכלא. "לעולם לא תראה את אשתי וילדיי בבית משפט", הוסיף, "אני שומר עליהם כמה שאני יכול".
איציק היה אסיר כאשר הכיר את אישתו שהגיע לכלא כסטודנטית אברג'יל הוסיף וסיפר בעדותו בבית המשפט כי משפחתה של אשתו התנגדה נחרצות לחתונה בין השניים וניתקה איתה את הקשר. כתוצאה, בחר אברג'יל להגיע לתכניתו של דן שילון כדי להתראיין ולדבר אל ליבם של הוריה: "אמרתי לדן שילון – גם אני לא הייתי מסכים שהבת שלי תתחתן עם אסיר שיושב 18 שנה, הייתי עושה את המקסימום כדי למנוע ממנה להתחתן איתו. אבל אם היא כבר התחתנה – הייתי מקבל אותו".
בהמהלך עדותו פרס איציק את קורותיו מאחורי הסורגים יותר מחצי חיים הוא יושב בבתי כלא : ״הגעתי לכלא באר שבע, שמו אותי עם אחי יעקב. הייתי ילד היפראקטיבי ואסיר בעייתי, כל דבר מתערב, נודניק, שם עשו לי יום הולדת 18. שם בין אריות אתה לא יכול להתנהג כמו כבש. אתה יכול להיות סנג'ר, אחד שמכין קפה ותה או נער ליווי כל חייך, או אריה. אתה מקבל כבוד, אבל בבית סוהר אין דבר כזה 'אח של'. אתה מתמודד עם עצמך. אחרי חודשיים דקרתי את קצין הביטחון. צרה. שמו אותי בצינוק. בהתחלה בא לי המנהל טוויזר, הגיע ממג"ב. עם כל הכבוד, בא בביטחון כזה כאילו אתה ג'וק והם משהו. נכון אני אסיר, אבל אני תוצר לוואי של כל השליטים שהיו במדינת ישראל – כל השגיאות שלהם זה אנחנו. הוא אמר 'תיקחו לו את כל הסיגריות', אז אמרתי לו 'כולנו נחתוך את הידיים'. וכל הנוער חתך את הידיים".
טוויזר היה האיש הראשון שהאמין שניתן לשקם את איציק הוא איפשר לו ללמוד ולהשלים תואר אקדמי בכלא.אלא שלאחר שיחרורו יצא איציק מהכלא לעולם הפשע המקומי הרבה יותר חזק
לאחר שחרורו הצטרף לעסקי ההימורים הבלתי חוקיים והיה שותפו של זאב רוזנשטיין בקזינו באזור התעשייה החדש במערב ראשון לציון.
לאחר שלמד את עסקי ההימורים פרש מהשותפות עם רוזנשטיין ופתח קזינו משלו באותו המבנה ובכך פגע באזור השליטה של רוזנשטיין והפך לאויבו. סמוך לאחר מכן פתח בית קזינו נוסף באשדוד בתחום הטריטוריה של משפחת הפשע ג'ארושי.
חדירתו של אברג'יל לשתי טריטוריות של שני ארגוני פשע במקביל הוביל, להערכת המשטרה, לסדרת רציחות בהיקף חסר תקדים בישראל בין ארגוני הפשע בשנים 2002–2003.
בשנת 2003 החל סכסוך בין ארגון הפשע של משפחת אבוטבול מנתניה ושותפיהם – זאב רוזנשטיין והאחים אוחנה מגני תקווה נגד משפחת אברג'יל ושותפיו אז: משפחת גבריאלי, ומשפחת אלפרון, סביב נושא מיחזור פחיות שתיה. במסגרת סכסוך זה, במספרה בהוד השרון, נרצח חיים שאבי – אחד מאנשי אברג'יל שנחשד בריגול בידי האחים אוחנה, שותפיו של רוזנשטיין. יחד עם שאבי נרצח גם הספר החף מפשע.בהמשך אותה שנה נרצח חיים אוחנה מול מצלמת אבטחה בחנייה בביתו, ביריות אקדח של שני רוכבי אופנוע חבושי קסדות.תפיסתם בשנת 2009 של כל המעורבים במעגל הרציחות מטעם האחים אוחנה עצרה לזמן מה את מסע הרצח.
לאחר מכן הקים אברג'יל רשת הברחה גדולה של אקסטזי באמסטרדם ובארצות הברית, ביחד עם עודד טוויטו. על פי הערכות המשטרה, הופצו באמצעות הרשת מיליוני כדורי אקסטזי. בשנת 2004 גיבשה המשטרה רשימת נכסים השייכת לארגון אברג'יל הכוללת 37 חברות, 48 דירות ו-56 כלי רכב
ביוני 2002 נרצח אחיו הגדול של יצחק, יעקב אברג'יל, שנורה מתחת לביתו ולעיני ילדיו בעת היותו אב לחמישה.
בשנת 2004 אברג'יל השתלט על החלפנים והשוק האפור באזור תל אביב, לאחר שקיבל הלוואת ענק מאחד החלפנים ובעל מסעדת יוקרה ידוע. זמן קצר אחר כך התפרסם שמשטרת ישראל משתפת פעולה עם גופי אכיפה בעולם ומנסה להעמיד את אברג'יל לדין באירופה.
בשנת 2005 ירו על מכוניתו בדרכו לביתו בערד, בניסיון התנקשות. רקטת לאו דרוכה נמצאה במקום באותה שנה היה מעורב בעסקי הימורים בירושלים, לקראת שחרורו של אלי נעים ("קוסם").
בשנת 2006 המשטרה עצרה חוליית מחסלים מבלרוס שניסתה להתנקש במאיר אברג'יל ובעזרא גבריאלי (המכונה "שוני" – אביה של חברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי). בעקבות המעצרים, נחשפו רשתות הימורים אינטרנטיות ואברג'יל נעצר, אך שוחרר.
בשנת 2007 היה איציק מעורב בקטטה עם בני משפחת אלפרון בסמוך למגדל בו התגורר בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן. תמונות ממצלמת האבטחה תיעדו חלק מהקטטה ואת פציעתו של איציק אברג’יל ושל חברו מוטי חסין.
רצח מרגריט ה לאוטיין בחוף ימה של בת ים לעיני ילדיה ומאות עוברי אורח ומתרחצים זעזע את המדינה לאחר חקירה ממושכת נעצר אברג'יל בחשד למעורבות ברצח על חוף הים של עוברת האורח מרגריטה לאוטין
המשטרה קשרה את אברג'יל עם הזמנת הרצח, וב-2013 עצרה את מוטי חסין בחשד למעורבותו בהזמנת התנקשות זו. אולם השניים לא הורשעו.במקביל למעצר זה מעצר זה הוא נעצר על ידי ראש צוות החקירה המיוחד שהוקם ביאחבל בפיקודו של כורש ברנור היום תנ״צ, מפקד בית הספר הארצי לשוטרים ומי שניהל עד לאחרונה את חקירות תיקי נתניהו
ב-2008 נעצר כאמור אברג'יל בחשד לרצח סוחר הסמים הישראלי סמי אטיאס, הלבנת הון, סחר בסמים והשתייכות לארגון פשע.
אברג'יל נחשד על ידי המשטרה במקרה רצח נוסף של אסיר ובהלבנת הון בהיקפים גדולים, בין היתר של כספי המעילה בבנק למסחר בשל הסתתרות הקבלן גבי הררי בדירתו של אברג'יל באמסטרדםוכן בניסיונות חיסול רבים של מתחריו בתחום הסמים וההימורים: בני משפחת אבוטבול, זאב רוזנשטיין ובעלי בריתם. נראה שהמעצר התאפשר עקב הודאות הרוצחים בפרשת הרצח בחוף בת ים.
ב-12 בינואר 2011 הוסגרו איציק אברג'יל ואחיו מאיר לידי רשויות החוק של ארצות הברית. תוך פרק זמן קצר שוחרר אחיו מאיר ואילו על איציק הוטלו שמונה וחצי שנים בכלא.
לאחר 10 חודשי מאסר, האחים הגיעו לעסקת טעון עם בית המשפט האמריקני, אחיו מאיר שוחרר ותקופת מעצרו קוצרה, כשהמעצר בישראל הוחשב אף הוא כחלק מהעונש.
בשנת 2012 פורסם שנותרו לו שלוש שנות מאסר בלבד ושהוא מבקש לרצותם בישראל מעט לאחר מכן חשפה המשטרה את המתיחות הין אירגוני של איציק אברג’יל עם האירגון של האחים מוסלי, מתיחות אלימה שנמשכה שנה ומצי שבה היו אירועי אלימות שכללו על פי המודעין המשטרתי תשעה מעשי רצח, ונעדר אחד. מאוחר יותר עלה מספר הנרצחים ל-16 ושני נעדרים. מכאן צמח תיק 512 הערכת המשטרה הייתה שחלק ממסע הנקמה קורה בגלל היעדרו של ראש הארגון. איציק שישב בכלא ולא הצליח להרגיע את החיילים תחתיו ב-30 ינואר 2014 הוחזר לישראל לריצוי יתרת עונשו.
ב-18 במאי 2015, נעצר אברג'יל עם עוד 43 אחרים במסגרת פרשת 512 בה הוא נאשם במספר מקרי רצח כולל נסיונות החיסול של זאב רוזנשטיין שבמשך שנים היה אויבו הגדול.
