ועדת החוקה אישרה אתמול (יום ב') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג-2023, שיזם ח"כ יצחק קרויזר עם קבוצת ח"כים.
לפי הצעת החוק, בעבירות המתה או ניסיון המתה שהן מעשה טרור או שנעברו במסגרת ארגון טרור, בימ"ש יהיה רשאי לצוות שקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין יוחזק תחילה במעון נעול, וכי המשך נשיאת עונשו תעשה במאסר לאחר שימלאו לו 14 שנים לפחות.
נוסח הצ"ח דומה להוראת השעה שחלה בשנים 2020-2016 בנוגע לעבירות רצח, הריגה וניסיון רצח- עבירות ההמתה שהיו באותה עת.
בדומה להוראת השעה, נקבע כי במקרה כזה יתקיים דיון מעקב לקראת תום תקופת ההחזקה במעון הנעול לפני העברתו של הקטין למאסר. בדיון רשאי בימ"ש, לאחר שיוגשו לו תסקיר קצין מבחן וחוות דעתו של הממונה על המעונות, ולאחר ששקל את השיקולים של נסיבות המקרה, נסיבות ביצוע העבירה, השפעת המאסר, גיל הקטין בעת ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, להורות על דחיית מועד העברתו של הקטין למאסר, קיצור תקופת המאסר שקבע או ביטול תקופת המאסר. כל עוד הקטין מוחזק במעון הנעול, רשאי בית המשפט להורות על קיום דיוני מעקב נוספים.
נסיבות בביצוע העבירה
בנוסח לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה "נסיבות הקשורות בביצוע העבירה", וכן, אם יש חשש ממשי שהקטין ישוב ויבצע עבירות, יישקל האם המעון יכול לתת לכך מענה הולם. בדיון מעקב תינתן הזדמנות לנפגעי העבירה לטעון את טענותיהם.
הוועדה הוסיפה לנוסח אפשרות שהציע משרד הרווחה ולפיה במקרים בהם הקטין מהווה סכנה בעת שהייתו במעון, יוכל הממונה על המעון בתקופה שלפני הרשעה, לבקש מבימ"ש להעביר את הקטין לבית כלא לתקופה של עד 10 ימים בשלב המעצר ולאחר שחזר, לבקש תקופה נוספת, ארוכה יותר של 30 ימים ולאחריה תקופות של 45 ימים.
לאחר הרשעה, אם הקטין מהווה סכנה במעון, יוכל הממונה לבקש מבימ"ש להעביר את הקטין לבית הכלא לתקופה של 10 ימים ולאחר שחזר אם עדיין יהווה סכנה, להעבירו למאסר לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת העונש שנגזרה עליו.
סכנה לציבור
על בימ"ש להשתכנע כי הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים או כי התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון, ובלבד ששוכנע שאין דרך אחרת המאפשרת מניעת הסכנה.
במהלך הדיון עסקה הוועדה בשאלה האם נדרש לציין במפורש כי המאסר הוא לפרק הזמן הקצר ביותר. בחוק הנוער כיום יש סעיף הקובע כי מעצר יהיה אמצעי אחרון ולפרק הזמן הקצר ביותר. הצ"ח הנוכחית מפנה לסעיף זה בחוק המעצרים לשם הבהרה שזה מה שמנחה את בימ"ש. הוועדה דנה בשאלה האם לכלול אמירה מפורשת דומה גם לגבי מאסר, בדומה למתחייב באמנת זכויות הילד.
היו"ר רוטמן טען כי אין צורך לכלול אמירה דומה בשל התקופה הקצובה ממילא בנוסח החוק והמחלקה הבינ"ל במשרד המשפטים טענה כי זו אמירה המתחייבת מהאמנה לזכויות הילד. בהסכמות אליהן הגיעה הוועדה, נוספו המילים "לפרק הזמן הקצר ביותר".
