רשם חדלות הפרעון שאדי ג'ובראן מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה הורה על הקדמת התשלומים של חייב לטובת הנושים, מכספים שקיבל מהביטוח הלאומי במסגרת תכנית השיקום הכלכלית. "התנהלות כלכלית נכונה ותמת לב מחייבת את היחיד להציע ביוזמתו את הקדמת תשלומי תכנית השיקום הכלכלית מהכספים שברשותו, גם אם הוא סבור כי אותם כספים אינם מהווים חלק מקופת הנשייה".
המדובר בחייב בן 67 היום, וכי בשנת 2023 ניתן לו צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון. בהתחשב בהכנסתו של החייב מקצבת נכות מעבודה וגמלת הבטחת הכנסה, לא הטילו עליו צו תשלומים חודשי במסגרת הצו לפתיחת הליכים.
כעבור שנה ניתן לחייב במסגרת הליך חדלות הפרעון צו לשיקום כלכלי במסגרתו נקבע, כי עליו להעביר לטובת הנושים סך 36,000 שקלים בתשלומים חודשיים של 600 שקלים כל אחד למשך 60 חודשים וכן תשלום סך 15,000 שקלים עד סוף תקופת התשלומים, ובסה"כ היה עליו להוסיף 51,000 שקלים.
התשלומים שהוטלו על החייב הם במקום זכויותיו בנכס מקרקעין שבו הוא מתגורר ביחד עם בני משפחתו בדמות דירת מגורים בשטח הבנוי ביישוב מזרעה, ולא כנגזרת מפוטנציאל ההשתכרות שלו, מאחר שלא ניתן להטיל עליו תשלומים מהכנסתו מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. זאת, על אף שהיה ברור כי התשלום בפועל, הגם שהוא גילום זכויות במקרקעין, יבוצע מהכנסות החייב מקצבאות, מאחר שהצהיר כי אין לו מקורות הכנסה אחרים וכי ילדיו אינם יכולים לסייע לו בתשלומים הואיל וגם הם מסובכים בחובות. החייב שילם שלושה תשלומים חודשיים בהתאם לצו לשיקום כלכלי בסכום מצטבר של 1,800 שקלים.
94 אלף שקל עבור גמלת נכות
כעבור מספר חודשים הסתבר לנאמן, כי החייב קיבל סך 93,420 שקלים תשלום רטרואקטיבי של גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, מאחר שהמוסד לא חישב נכון את גמלת הנכות מעבודה המגיעה לו משנת 1984. כספים אלה לטענת החייב מוגנים על פי חוק ככספי קצבאות וגם מכוח הפסיקה. הנאמן הודיע מנגד, כי הכספים האלה שייכים לקופת הכספים המיועדת לנושים ולא לחייב.
הרשם ג'ובראן קבע, כי החייב אינו יכול להתנגד להקדים פרעון של התשלומים לפי תכנית השיקום הכלכלית, קרי תשלומים למשך 5 שנים ותשלום נוסף בסך 15,000 שקלים בסוף תקופת התשלומים (בזמן שהיחיד אמור להיות בן 73), עת הופקד בחשבונו היום סכום של כ 93,000 ש"ח שאף הוא מאותו מקור, תשלום רטרואקטיבי של קצבאות המוסד לביטוח לאומי.
"אציין כי אם היחיד יתנגד להקדמת התשלומים הדחויים של תכנית השיקום באמצעות הכספים, הרי הדבר יהווה חוסר תום לב מצדו, במה דברים אמורים: היחיד טען כי מקור הסתבכותו בחובות היה עקב פגיעתו ועקב הכנסותיו הדלות והמעטות במרוצת השנים, וניתן היה להניח כי אילו היחיד היה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי את כל המגיע לו בזמן אמת, הרי היחיד לא היה מסתבך בחובות, למצער, הוא לא היה צובר כל את מצבת הנשייה שהוא צבר. עיון במצבת הנשייה של היחיד מלמד כי חובותיו הם בעיקר חובות צרכניים למוסדות, בין היתר, לרשות המקומית, חברת החשמל, בנק הפועלים תאגיד המים ובית חולים נהריה. ניתן להניח כי אילו היחיד היה מקבל את הקצבה במלואה בזמן אמת, ואני מניח כי הוא היה נוהג בהגינותו ובתום לב בהתנהלותו הכלכלית והוא לא היה יוצר חובות, למצער, את כל החובות בסכום או לכל הנושים, וכי הוא היה משלם בזמן אמת את חובותיו הצרכניים מאותה קצבה המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא היה נמנע מהתשלום".
הרשם הוסיף, כי הקדמת תשלומי תכנית השיקום הכלכלית בסך 51,000 שקלים (בניכוי התשלומים ששולמו) תותיר בידי היחיד סכום של כ 42,000 שקלים מהכספים וגם "תשחרר" את הכנסותיו העתידיות מהתשלום החודשי של 600 שקלים וגם התשלום בסוף התקופה בסך 15,000 שקלים וגם תאפשר ליחיד וודאות כלכלית בשנים הבאות.
לקראת הפטר
לאור האמור הורה הרשם על מימוש סך 50,200 שקלים (51,000 שקלים בניכוי 1,800 שקלים ששולמו עד היום) מהכספים והעברתם לקופת הנשייה, ובד בבד קבע, כי התשלום בא במקום התשלומים העתידיים שהיה על היחיד להוסיף לקופת הנשייה. הרשם הוסיף, כי לאחר ששקל את טענות הצדדים, לא מצא מקום להוסיף לחייב חיובים במובן זה ולהגדיל את הסכום שעליו להוסיף לקופת הנשייה בהתאם לתכנית השיקום הכלכלית, כפי שבקש הנאמן.
"אני סבור כי אין מקום להשית על היחיד תשלומים עתידיים לאחר שהוריתי על הקדמת פרעון התשלומים העתידיים, וגם אין מקום לממש מהכספים שבחשבון היחיד יותר מהסכום של 50,200 שקלים. ליחיד אין הכנסות שוטפות המהוות חלק מקופת הנשייה שניתן לגזור מהם חובת תשלום חודשית, הרי כל הכנסותיו מקצבאות המוסד לביטוח לאומי הנהנות מהגנת החוק".
הרשם הבהיר בסיום ההחלטה, כי לאחר מימוש הכספים ניתן להגיש דוח מסכם ובקשה למתן הפטר לחייב.
