בית משפט הורה להחזיר לאיש העסקים משה עוז, 13,000 פלטות מיגון לאחר שנטען על ידי המשטרה כי הן המסכנות את חיילי צהל, בית המשפט גם ציין אין ביסוס לחשד כי עוז, בעלי חברת הציוד הביטחוני CAA, ניסה למכור במזיד ציוד לא תקין לצה"ל. 68 פלטות יישארו בידי המשטרה לבדיקה והפעם הבדיקה תעשה בנוכחות עוז או מי מטעמו.
עוז, הבעלים והמנכ"ל של חברת הציוד הביטחוני CAA מקריית גת, נעצר מספר ימים לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב 07/10, בטענה כי אספקת הציוד שייבא אינן עומדות בתקן הצבאי, וכי עוז במזיד רצה למכור ציוד שלא כתקן על מנת לגרוף רווח כספי מימיה הראשונים ללחימה. לאחר הגעת הציוד לארץ, נעצר עוז למשך כשבועיים, לאחריהן שהה במעצר בית במשך חודש ימים ומאז הוא מסורב יציאה מהארץ, מה שלטענתו פוגע באופן ניכר בפעילותו העסקית ברחבי העולם.
כאמור בבית המשפט קבעה השופטת חוי טוקר כי חומר החקירה אינו מקים חשד סביר לעבירה לסיכון בזדון של אספקה לכוחות המזוינים.
אספקה בכפוף לבדיקה
"הודעה על המשלוח של הפלטות נמסרה לצה"ל מבעוד מועד על-ידי תורם צד ג' שביצע עסקה עם המשיב. עוד עולה מחומר החקירה, כי בכל מקרה האספקה בפועל היתה כפופה לבדיקות של צה"ל לפי נהליו, אף זאת ללא קשר לחקירה המשטרתית. מחומר החקירה עולה כי כל משלוח של ציוד מיגון לחיילים שנוחת בישראל עובר בדיקות של צה"ל. משכך, לא ברור כיצד יכול היה המשיב לסכן את האספקה כאמור, שהיתה ממילא כפופה לבדיקה צה"לית ושהודעה על משלוח פלטות המיגון נמסרה לצה"ל מבעוד מועד, וגם בלעדיה ממילא היה המשלוח עובר בדיקה", כתבה השופטת בהחלטתה.
השופטת טוקר גם הורתה למשטרת ישראל להשיב לעוז את 13,000 הפלטות שנתפסו על ידם באוקטובר מאחר ואין עילה להמשך התפיסה. "גם אם הייתה סמכות כאמור או ככל שטענת המבקשת (משטרת ישראל) הינה כי בידה הסמכות להמשיך להחזיק בתפוסים וכי ההסכמה להשבת חלקם נעשית בתנאי האמור, הרי שעל המבקשת היה להראות מדוע החזקתם של הפלטות או אף מכירתם לגורמים פרטיים אסורה. כזאת לא נעשה, וממילא ככל שקיימת הגבלה בדין על החזקת הפלטות או מכירתם, זו מחייבת את המשיב (משה עוז), גם אם לא תיקבע כתנאי להשבת הפלטות, ולכן אין צורך בקביעת תנאי זה כתנאי להשבת התפוסים בהליך זה".
_____________________________________________
